בבחירות המקומיות שהתקיימו ב-1945 אהרונוביץ' היה אחד משני חברי מועצה היחידים שנבחרו אי פעם מטעם הקומוניסטים וב-1954 נבחר לתפקיד מזכיר התרבות. אהרונוביץ' האוטודידקט לימד שיעורים בנושאים שונים ורק כשהיה בן 50 החל ללמד באקדמיה. לבנדר רעייתו וחברת המפלגה הקומוניסטית כתבה לימים ביומנה לאחר השיעורים של אהרונוביץ' "השתתפתי בשיעור של סאם על ערך עודף, מאוד מעניין, מעיר עיניים"

אהרונוביץ' פרסם מספר ספרים ומאמרים העוסקים: בתמחור תעשייתי, מונופולים, ביטוח, מקרו כלכלה, כלכלה פוליטית והשפעת העיר על כלכלת לונדון. אהרונוביץ' לקח חלק בניסוח המדיניות הרדיקלית והאלטרנטיבית של איגודי העובדים הבריטית, תוכנית שנחלה כישלון נחרץ עם ניצחונה ב-1979 של מבשרת הניאו ליברליזם הבריטי מרגרט תאצ'ר. עם עליית התנועה האירו – קומוניסטית במפלגות הקומוניסטיות ברחבי מערב אירופה, אהרונוביץ' שהיה חבר המפלגה, נסחף בזרם זה וכתב למגזין של הזרם האירו קומוניסטי במפלגה הבריטית "מרקסיזם היום" מאמרים על הקמת חזית אנטי תאצ'ריסטית. ב-1982 הקים יחידה למחקר כלכלי עצמאי והחל להוציא לאור את המגזין האקדמי "כלכלה מקומית", ב-1997 פרש מעיסוקיו האקדמים לאור מחלה בה חלה.