ימים בודדים לפני היציאה לחופשת הפסח, הודיע ארגון המורים העל-יסודיים על החרפת העיצומים בהם הוא נוקט לאחרונה. זאת במחאה על אי חתימת הסכם השכר החדש בינו לבין משרד האוצר. כזכור, בתחילת השנה נמנעה שביתה בתיכונים לאחר שמשרד האוצר וארגון המורים הגיעו להבנות במרבית הנושאים. ארגון המורים הסכים לפתוח את שנת הלימודים תוך התחייבות מצד האוצר כי ההסכם כולו ייחתם עד חודש דצמבר 2023. אולם בחסות המלחמה, חזרו בהם אנשי משרד האוצר מהסיכומים. כעת מתנה האוצר את תוספות השכר והחתימה על ההסכם בוויתורים נוספים מצד ארגון המורים.

לדברי אנשי הארגון, ההסכמות בינם לבין האוצר בקיץ האחרון כללו הבנה, לפיה מורים שיעברו להעסקה בחוזים אישיים יהיו כפופים למסגרת ולהגנות שמעניק ההסכם הקיבוצי. כלומר, הרכיב האישי של החוזים יהיה תוספת להסכם הקיבוצי, ולא יחליף אותו. כעת, אך האוצר חזר בו מההסכמות בנושא, ודורש כי החוזים יהיו חוזים אישיים לכל דבר. כלומר, יאפשרו הודעה על הפסקת עבודתם של המורים בתוך 30 יום. זאת בצד הדרישה לקצר את תהליכי הפיטורים של המורים המועסקים במסגרת ההסכם הקיבוצי.

המהלך המתוכנן ידרדר למעשה את המורים המועסקים בחוזים אישיים למעמד של מורי קבלן. זה יהיה צעד משמעותי נוסף של הפרטה במערכת החינוך, אותה מקדם משרד האוצר כבר שנים. ההסכם הקיבוצי, עליו חתמה הסתדרות המורים בשנה שעברה, כלל עיקרון זה והכניס לראשונה חוזים אישיים לתוך מערכת החינוך. ארגון המורים נאבק נגד חוזים אישיים גם בחינוך העל יסודי. יו"ר הארגון, רן ארז, כינה את המהלך המתוכנן "צלם בהיכל".

איומי האוצר מחריפים

נוכח העובדה שהאוצר חזר בו מההסכמות שהושגו והפר את התחייבותו לחתום על הסכם קיבוצי חדש עד דצמבר 2023, חידש ארגון המורים במהלך חודש מרס את סכסוך העבודה והצעדים הארגוניים. תחילה באי פרסום ציונים על עבודות ומבחנים, ובהמשך – באיסור פעילות לאחר השעה 15:30, שמשמעותו העיקרית – ביטול טיולים רב-יומיים. בתגובה לעיצומים, איים הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, כי ידרוש לקזז ממשכורתם של המורים את המקדמות בסך 2,400 ₪ אותן קיבלו בראשית השנה כפיצוי על חודשי העבודה ללא הסכם שאמור היה כאמור להיחתם בדצמבר.

ביום ג', 9 באפריל, הוחרפו איומי האוצר. מלכין שיגר לסמנכ"לית כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, סוניה פרץ, ולראש מנהל שכר והסכמי עבודה בשלטון המקומי, חגית מגן, מכתב ובו הנחיות לניכוי שכר ממורים הלוקחים חלק בעיצומים בהם נוקט הארגון.

על פי ההנחיה, החל ממשכורת מאי, על הרשויות המקומיות לנכות משכר המורים את המקדמות שקיבלו (בשישה תשלומים, 400 ₪ לחודש), וכן לנכות מהשכר על פי התעריף הבא: אי מתן ציון מגן – 5% לכיתה; אי מתן ציון בבחינת מתכונת – 3% לכיתה; אי מסירת ציונים אחרים שהם חלק מציון המגן – 2% לכיתה; אי מסירת ציונים אחרים – 1% לכיתה; ביטול טיולים – 2.5% לכל טיול שבוטל; ביטול אסיפות הורים – 2.5% לכיתה; ולכל פעילות אחרת שבוטלה – 2.5% לכיתה. אולם סך ההפחתות הכולל לא יעלה על 15% לחודש. יש לציין כי משרד החינוך הביע את התנגדותו לדרישה לניכוי משכר המורים הנוקטים בעיצומים. השלטון המקומי לא התייחס עד כה פומבית לדרישה.

"בשל התעקשות משרד האוצר שלא לנהל מו"מ ענייני עם ארגון המורים לחתימה על הסכם קיבוצי – יוחרפו העיצומים", נאמר בהודעת ארגון המורים למחרת שיגור האיומים. ההודעה הבהירה כי לאחר החזרה מחופשת הפסח לא יבוצעו כל פעילויות מחוץ לכותלי בית הספר גם בשעות הלימודים ולא יתקיימו טקסים ומסיבות סיום. טקסי יום הזיכרון ויום השואה הוחרגו מכלל העיצומים. "ההתנהגות הביריונית של האוצר נגד ציבור המורות והמורים שנושאים הן בנטל המלחמה והן בלמידה  בתנאי חירום היא קו אדום. אם מישהו באוצר חושב שבאמצעות כיפופי ידיים הם ישברו אותנו הוא טועה טעות מרה", סיכמה ההודעה.

תגובות ההורים והתלמידים

הנהגת ההורים הארצית עתרה בתגובה לבג"ץ בדרישה מהמדינה להסביר, מדוע לא תיכנס מיד למו"מ אינטנסיבי עם ארגון המורים לגבי הסכם קיבוצי, ובכך תוביל להפסקת העיצומים. מועצת התלמידים והנוער הארצית הכריזה (28.3) על שביתת אזהרה בת יום אחד במחאה על אי חתימת ההסכם בין משרד האוצר וארגון המורים. בשביתה נטלו חלק למעלה מרבע מיליון תלמידים בחינוך העל יסודי.

במקביל, התבטא לאחרונה ארז לראשונה גם בעניין הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (ליכוד), לפיה לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו תינתן סמכות לשלילת תקציבים ממוסדות ולפיטורי מורים בשל "גילוי הזדהות עם מעשה טרור". לדברי ארז, הצעת חוק זו עלולה לאפשר לשר ולמנכ"ל לפטר כל מורה שיביע עמדה שלא נוחה להם מטעמים פוליטיים. בראיון שהעניק ב-1 באפריל לענת דוידוב ברדיו fm103 אמר ארז: "רוצים להחליש אותנו מבחינה תעסוקתית וכלכלית, ואחר כך גם לסגור לנו את הפה".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128658