נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, הודיע אתמול (שלישי) כי ארצו חתומה על חוזים ארוכי טווח לרכישת נשק וציוד ביטחוני מישראל בהיקף של חמישה מיליארד דולרים. הנשיא לא סיפק פירוט של סוגי הנשק שארצו רוכשת, אך אמירה זו מעידה על הביטחון שלו ביחסים האסטרטגיים של ארצו עם ישראל.
נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ובנימין נתניהו, אתמול, בבאקו (צילום: לע"מ)
יצוין שמשנת 1993 לאחר פירוק ברית המועצות, המשטר הרודני באזרבייג'ן מנוהל על–ידי משפחת אלייב, האב היידר ובנו אליהם שהחליפו בשנת 2003. לדברי עו"ד איתי מק, הפועל לאיסור הייצוא הביטחוני של ישראל למשטרים הרודניים ברחבי העולם, "מאז הקמת הדיקטטורה של משפחת אלייב, מעניינים אותה שני דברים עיקריים – להחזיק בשלטון ולהחזיר לאזרבייג'ן את חבל נגורנו קרבאך הנתון בסכסוך עם ארמניה. מדינת ישראל עוזרת לאזרבייג'ן בשני תחומים אלה, ועל–פי הדיווחים מכרה נשק, מערכות מעקב וציוד צבאי, שנועדו לשמש הן למלחמה עם ארמניה והן לדיכוי הפנימי בתוך אזרבייג'ן".
למדינת ישראל יחסים אסטרטגיים עם אזרבייג'ן, במסגרת "המלחמה הקרה" שלה עם איראן, ומאחר שישראל רוכשת מאזרבייג'ן חלק משמעותי מהנפט המשמש אותה. למרות שבעבר היחסים בין המדינות היו דיסקרטיים מאוד, כעת הם גלויים. בין היתר, תמונות של מל"טים ישראלים פורסמו, כולל מל"טים התקפיים, ובמצעד שהתקיים במוסקבה לציון יום הניצחון ברית המועצות על הנאצים במלחמת העולם השנייה, במאי 2015, החיילים האזרים צעדו בכיכר האדומה נושאים רובי תבור תוצרת ישראל. לדברי מק "מאז ומתמיד הייצוא הביטחוני של ישראל לאזרבייג'ן היה תמוה – משנת 1992 מדינות האיחוד האירופאי מקיימות אמברגו נשק למדינה. היחסים הביטחוניים האלה הפכו מוזרים יותר ויותר מתחילת שנת 2016, כאשר לאחר חתימת הסכם הגרעין עם איראן וצניחת מחירי הנפט, החשיבות הגיאו–פוליטית של אזרבייג'ן ירדה, והדיקטטור אליהם אלייב החל בתהליך להתנתקות ממדינות המערב, ולחיזוק קשריו דווקא עם רוסיה ואיראן. מאחר שכלכלת אזרבייג'ן תלויה כמעט לחלוטין במשאבי הנפט והגז שמחיריהם צנחו, יחד עם הירידה באיכות החיים יורדת גם הנכונות של האזרים לשתוק על המשך הפגיעה בזכויות האדם והאזרח הבסיסיות ביותר. בהעדר פתרון קסם לירידת מעמדה הבין–לאומי של המדינה ולמשבר הכלכלי, הדיקטטור אלייב בוחר בהעמקת הדיכוי והרדיפה – חופש הביטוי במדינה מוגבל ביותר, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואופוזיציה נעצרים, חלקם מעונים ורכושם מוחרם. כוחות הביטחון אף רודפים בני משפחה של פעילי אופוזיציה שיצאו לגלות, אם הם ממשיכים לבקר את הדיקטטורה מבחוץ".
יצוין שנתניהו איננו הבכיר הישראלי הראשון שמבקר בבאקו. בשנת 2014 ביקר באזרבייג'ן שר הביטחון דאז, משה ("בוגי") יעלון, ובשנת 2015 שר הביטחון אביגדור ליברמן נסע לבאקו כדי להשגיח על תקינות הבחירות לפרלמנט האזרי. בהקשר זה אלייב אפילו לא מתאמץ לשמור על מראית עין של דמוקרטיה, ובשנת 2013 הזוכה בבחירות לנשיאות באזרבייג'ן הוכרז יום לפני שהתקיימה ההצבעה.
