"יש ימים בהם הנושאים השקענו עבודה רבה ומאומצת עשויים להוביל לשינוי. בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בראשותי, חווינו יום כזה ואנו רואות ניצוצות של שינוי והצלחה. לאחר שלוש שנים של פעילות אינטנסיבית, עשייתנו נושאת פרי: 106 מוסדות להשכלה גבוהה מתוך 152 מוסדות בישראל, הגישו את דיווחם השנתי אודות טיפולם בהטרדות מיניות בתוך הקמפוסים, לרבות הגשת מידע על מספר התלונות שהוגשו בכל מוסד. מספר הדוחות שהוגשו השנה כמעט הוכפל מאז אשתקד". כך מסרה אמש (שני) יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת).
ח"כ עאידה תומא-סלימאן בוחנת את הדו"חות על הטרדות מיניות באקדמיה שנמסרו אתמול בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: הכנסת)
הוועדה לקידום מעמד האישה אתמול דיון בנושא הטרדות מיניות באקדמיה. הדיון התקיים זו השנה השלישית והתבסס על דיווחים של 106 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אשר נשלחו לוועדה לקידום מעמד האישה מתוקף תקנה 9 לתקנות מניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח-1998, בנוגע לשנת תשע"ז.
בכל המוסדות שדיווחו הוגשו לאחראים למניעת הטרדה מינית 146 תלונות רשמיות ובנוסף היו 72 שמועות, פניות ותלונות אנונימיות. בדיון נסקרו עיקרי הממצאים העולים מן הדוחות וכן הוצפו מגמות העולות מן השטח. בין היתר עלה כי 50 מוסדות דיווחו שלא היו בהם כלל תלונות, פניות או שמועות על הטרדות מיניות במהלך השנה, בחלקם לומדים אלפי סטודנטים. בנוסף, 19 מוסדות דיווחו על תלונה או פנייה אחת בלבד. במהלך הדיון דיווחו לראשונה נציגי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כי החליטו לאחרונה להיענות לקריאת הוועדה לעיסוק בתחום של מניעה וטיפול בהטרדות מיניות ומינו אחראית מטעמם לנושא.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה: "השנה הגענו למספר שיא כאשר 106 מתוך 152 הגישו את הדיווח, עלייה משמעותית ביחס לשנים הקודמות (65 בשנה שעברה ו-35 לפני שנתיים). אין ספק שמספר התלונות לא משקף את המציאות בקמפוסים, אבל זה חלק מהתמונה בחברה הישראלית כולה. החברה עדיין לא מסייעת ולא מאפשרת להרבה נשים לומר – הותקפתי, הוטרדתי. הרבה עדיין מפחדות לדבר ויש להן סיבות טובות לכך. ראינו את זה גם השבוע, כיצד נשים חזקות שהעזו לדבר עוברות מסכת של ניסיונות הפחדה והשמצה. אם נשים חזקות יכולות להיות מאוימות ומושתקות, לא קשה להבין מה עובר על סטודנטית בתחילת דרכה, שמסתכלת על המרצה שלה כמי שמחזיק את עתידה בידיו". עוד הוסיפה "לצערי הרב חלק מהמגישים לא רק שדיווחו על אפס תלונות אלא גם ראו לנכון לכתוב בדוח שתקנות ומחויבויות שונות בנושא של מניעה והעלאת מודעות להטרדה מינית לא מחייבות אותם, כי בקבוצות האוכלוסייה שלומדות במוסד התופעה של הטרדות מיניות פשוט 'לא קיימת'. הטענה הזו אינה מתקבלת על הדעת ואנחנו שוללות אותה מהיסוד. הלוואי והיה אפשר לומר שקיים מוסד אחד או אוכלוסייה אחת בישראל שאינם נגועים בעניין של הטרדות מיניות, כולנו היינו שמחות על כך, אבל זה לא המצב".
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מימון, התייחסה לעובדה שכיום מחויבים מוסדות בהם לומדים עד 2,000 סטודנטים למנות אחראית אחד למניעת הטרדות מיניות ומוסדות של מעל 2,000 סטודנטים- שני אחראים. לדבריה, יש לשקול הטמעת הנחיה מפורטת יותר המתבססת על יחס תואם למספר הסטודנטים במוסד, שכן לא סביר שמוסד בו לומדים עשרות אלפי סטודנטים יעסיק רק שתי אחראיות.
בנוסף אמרה כי יש לדאוג שגם במוסדות הפזורים גאוגרפית, תהיה לכלל הסטודנטים גישה סבירה לאחראי/ת. כמו-כן אמרה כי ב-40% מהמוסדות המדווחים האחראים למניעת הטרדות מיניות לא עברו הכשרות והשתלמויות בהיקף הקבוע בתקנות (18 שעות לפחות), או שלא פורטו בדוח שעות ההשתלמות. עוד התייחסה למשך הטיפול בתלונות ואמרה כי ממרבית הדיווחים עולה שזמן הטיפול הממוצע בתלונה עורך כחודש, מה שמעיד על טיפול יעיל מחד ומעמיק דיו מאידך. עם זאת, ממספר דוגמאות שסופקו על-ידי המוסדות, נראה כי הטיפול בתלונות על הטרדות מצד עובדי קבלן הוא קצר ומחמיר יותר, ולעיתים עורך כיום אחד בלבד. לדבריה "החוק אולי נותן הגנה שונה לאותם עובדים ולא מחייב את המוסד לאותן הגנות הניתנות לעובד קבוע, עם זאת גם כאן יש לפעול בשיקול דעת ולברר את התלונה לעומק לפני נקיטת צעדים כגון סיום העסקתו של העובד".
בהמשך הדיון ובניגוד לעמדה שהציג המל"ג בדיונים הקודמים בנושא, לפיה למועצה אין סמכות ורצון להתערב בנושא של הטרדות מיניות שכן הדבר יהווה פגיעה בחופש האקדמי של המוסדות, דיווח כאמור עו"ד עומרי גולן מהלשכה המשפטית במל"ג כי "בעקבות הדיונים הקודמים חלו שינויים תפיסתיים במועצה ולפני כחודש הוחלט למנות עובדת שתטפל במניעת הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו מקבלים העתק של הדוח"ות השנתיים, עוברים עליהם ומפלחים אותם, בוחנים אם יש בעיות מסוימות שדורשות טיפול ופונים למוסדות על-פי צורך". מי שמונתה לתפקיד היא סיגל מורדוך, עוזרת סיו"ר המל"ג.
סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים ענבר הוכברג, הציגה בדיון מתווה שגובש על-ידי הארגון, לטיפול בנושא של הטרדות מיניות באקדמיה ומתבסס בין היתר על שילוב של תקנונים הקיימים כיום בחלק מהמוסדות. בין היתר מציעה ההתאחדות להקים בכל מוסד נציבות למניעת הטרדות בה יהיו חברים האחראי/ת למניעת הטרדות מיניות, נציג סטודנטים וכן שירות פסיכולוגי ועובד סוציאלי שיוכוו לתת מענה למתלוננות. כמו-כן מציעה ההתאחדות להקים בתי דין המשמעתיים בהרכב של שלושה שופטים, אחד מהם לפחות שופט חיצוני בדימוס, בהם ישב גם נציג סטודנטים אם התלונה היא של סטודנט אל מול איש סגל ולהפוך את פרסום שמו של הנילון לברירת מחדל אם אכן הורשע בהטרדה, אלא אם יוחלט אחרת כדי למנוע פגיעה במתלוננת. ח"כ תומא-סלימאן הביעה תמיכה בהמלצות וקראה למוסדות לאמצן וליישמן.
יצוין על-פי נתונים מתוך סקר אקלים של האחווה הסטודנטיאלית הגאה ומכון המחקר של איג"י (ארגון נוער גאה) מהשנה האחרונה, שהציג עודד פריד, ראש פורום מדיניות ציבורית באגודה למען הלהט"ב, 66% מהסטודנטים הלהט"בים חשופים להערות פוגעניות שנוגעות לזהותם המגדרית או נטייתם המינית. 26% מהסטודנטים הלהט"בים חוו הטרדה מינית במוסד שבו הם לומדים, פי 6 מסטודנטים הטרוסקסואלים ו-87% מהסטודנטים שחוו הטרדה לא דיווחו על כך. לדברי פריד "אנחנו יודעים שגם כאשר כן מדווחים, לא אחת דיווחים של סטודנטים להט"בים אינם נלקחים ברצינות ואינם מטופלים. אשמח אם בעתיד תהיה התייחסות לנושא של להט"בים בדוח"ות השנתיים, בתקנונים, בדרכי הטיפול ובהכשרות למניעת הטרדה מינית".
בתום הדיון סיכמה ח"כ תומא-סלימאן ואמרה "אני שמחה לשמוע שהמל"ג הרים את הכפפה בעקבות הדיונים הקודמים ומינה אחראית לטיפול בתחום. ניכר כי העבודה האינטנסיבית הניבה פירות, אבל יש עדיין הרבה עבודה לעשות. נרכז את כל ההערות בנוגע לתקנות ונעביר אותן למשרד המשפטים. בינתיים, אני קוראת למוסדות לאמץ את המלצות התאחדות הסטודנטים ולשפר את העשייה בנושא של מניעה וטיפול בהטרדות מיניות".
