בסוף השבוע, 25-24 בינואר, התקיים בגבעת חביבה סמינר בנושא הפעילות בקרב ציבור העובדים, אשר אורגן במשותף בידי המחלקה האיגוד מקצועית של מק"י והוועדה לקידום קאדר מנהיגותי צעיר במפלגה. הסמינר, בו השתתפו כמאה חברות וחברים, כלל שני חלקים: ביומו הראשון, עסקו ההרצאות והדיונים בעיקר בסוגיות משפטיות ותיאורטיות של זכויות עובדים; ואילו ביום השני נידונו פעילותן של המפלגה והחזית בתחום האיגוד מקצועי.

    בין משתתפות ומשתתפי הסמינר הייתה תמימות דעים לגבי חשיבותו, שכן מדובר בסמינר האיגוד-מקצועי הראשון שקיימנו מזה כעשור. עצם המפגש הבלתי אמצעי בין פעילים בתחום זכויות העובדים, הוא כשלעצמו בעל ערך רב. מן הדיונים בסמינר עולה סדרה של נושאים, אשר חשוב כי יעמדו לדיון לקראת הוועידה שלא-מן-המניין של מק"י.

הפגנת אחד במאי של מק"י וחד"ש בעיר נצרת (צילום: אל אתיחאד)

ראשית, בעשורים האחרונים, כתוצאה מן ההתקפה הניאו-ליברלית על העבודה המאורגנת, התרחשה בישראל נסיגה מדאיגה במספר העובדים המאורגנים,. בעוד שבעת הקמת המדינה, רובם של העובדים השכירים היו חברים בארגון עובדים, בימים אלו רק 35% מכלל העובדים חברים בהסתדרות או בארגון עובדים אחר. הדבר משפיע גם על מק"י, אשר רוב חבריה כיום אינם חברי הסתדרות. חברות וחברים רבים הביעו דעתם בסמינר, כי על המפלגה להיערך לשנות מצב זה בהקדם. הצעותיהם נעו בין עריכת "מפקד" של החברים להסתדרות, לבין צירופם של חברים בדרך של עידודם להקים ועדי עובדים במקומות עבודתם.

שנית, קיים צורך משמעותי בהצערת קאדר הפעילים האיגוד מקצועי של המפלגה. שילובם של צעירים בעשייה האיגוד-מקצועית קשה בתנאים הנוכחיים בישראל, שכן מרבית מקומות העבודה בהם מועסקים כיום צעירים אינם מאוגדים בהסתדרות או בארגון עובדים אחר. כמו כן, רבים מהצעירים מועסקים בעבודות זמניות ובמשרות חלקיות, דבר אשר מקשה גם הוא על ההתארגנות. עם זאת, בדרך של פעילות חינוך והכשרת הקאדר הצעיר של המפלגה בנושא זכויות עובדים, ניתן לקדם שילוב של חברים צעירים בפעילות איגוד מקצועית.

שלישית, ישנו צורך חיוני בהשתתפותם של סניפי המפלגה בפעילות האיגוד מקצועית ביישובים בהם הם פועלים. האווירה לפיה הפעילות בתחום זכויות העובדים היא "באחריותם" של חברינו בסיעת חד"ש בהסתדרות ובנעמ"ת, אינה יכולה להימשך. משמעותה של גישה זו, היא העברת האחריות מכתפיה של המפלגה כולה לכתפיהם של הנציגים אשר שלחנו למוסדות ההסתדרות, באופן הפוגע בהם ובפעילותנו. הפעילות האיגוד-מקצועית היא באחריותם של כלל חברי המפלגה והחזית, ועל כל סניף לנהל קשר עם מאבקי העובדים המתרחשים באותו יישוב, להכשיר פעילים בתחום זכויות העובדים, ולקיים פעילויות מחאה בנושא.

רביעית, ישנו צורך חיוני בכך שההנהגה הארצית של מק"י תהיה מעורבת באופן משמעותי בפעילות האיגוד-מקצועית, בקביעת תכנית העבודה של כלל המפלגה בתחום זה, ובגיבוש קו פוליטי כלל ארצי בתחום. המצב הנוכחי – בו ההנהגה הארצית של המפלגה עוסקת בסוגיה האיגוד מקצועית בעיקר לקראת הבחירות להסתדרות ולקראת המשא ומתן הקואליציוני בה – פוגע פגיעה חמורה ביכולתם של הקומוניסטים והקומוניסטיות להשפיע על העבודה המאורגנת בישראל. במצב עניינים בו כל חבר מפלגה הפעיל בקרב העובדים הוא "סוכן בודד", ללא הדרכה ארצית וללא תכנית עבודה ארצית, ברור שכל צעד שינקוט יהיה קשה יותר ואפקטיבי פחות.

חמישית, יש לתת את הדעת לנושא שילובן של נשים יהודיות וערביות בפעילותה האיגוד-מקצועית של מק"י. פעילותן של חברותינו בנעמ"ת ובאיגוד העובדים הסוציאליים מוכיחה כי כאשר ניתנת לחברות האפשרות להנהיג, הן עושות כן במידה שאינה נופלת מן החברים הגברים. אף על פי כן, מחוץ לזירות "נשיות" מובהקות, עדיין מרבית חברינו בעמדות הנהגה בהסתדרות ובארגוני עובדים אחרים הם גברים. בסמינר נשאה דברים החברה  מייסאם ג'לג'ולי, יו"ר נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי, שסיפרה על אודות ההצלחות שהיו במרחב זה בקידום נשים לתפקידי הנהגה בוועדי עובדים. יש ללמוד ניסיון זה וליישמו גם בזירות אחרות.

שישית, יש לערוך דיון מעמיק בשאלת יחסן של המפלגה והחזית לארגוני עובדים המצויים מחוץ להסתדרות. המדובר הן בעמותות המסייעות לעובד באופן אישי (כמו "קו לעובד"), הן בארגוני עובדים ענפיים (כמו ארגוני המורים והרופאים) והן בארגון "כוח לעובדים" המבקש להוות אלטרנטיבה להסתדרות. הפעילות בארגונים אלו מעוררת שאלות ודילמות רבות, שכן מחד גיסא הם במקרים מסוימים דמוקרטיים יותר ושמאליים יותר מההסתדרות, אך מאידך גיסא עלולים להביא לפילוג ולהחלשה של העבודה המאורגנת בישראל. ראוי ורצוי לקיים דיון מעמיק לגבי ההשלכות השונות של פעילות בארגונים אלו.

השיח אשר החל בסמינר, ראוי לו שיימשך גם בוועידת המפלגה. כמפלגה קומוניסטית, חובתנו היא להיות קודם כל מפלגת מעמד העובדים, והפעילות האיגוד-מקצועית היא חלק אינטגראלי מהקשר עם השכירים. הגברת פעילותנו בקרב העובדים היא תפקיד חיוני ותנאי לקידום המפלגה, ובייחוד לאחר המכה שספגנו בבחירות המוניציפאליות.

אור שי

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"