הקומוניסט ישראל צנטנר לחם בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 כמתנדב מארץ-ישראל בחזיתות שונות של המערכה באירופה נגד הפשיזם. את פועלו הנציח בספרו האוטוביוגרפי-היסטורי "ממאדריד עד ברלין: לוחמים ארץ-ישראלים בעד החופש שלהם, ושלנו", שיצא לאור ב-1966.
בספרו הביא צנטנר גם רשימה של לוחמים ארץ-ישראליים להגנת הרפובליקה שהיו חברי המפלגה הקומוניסטית והנוער הקומוניסטי בארץ, ואשר נפלו בספרד או בשדות מלחמת העולם השנייה.
בספרו כלולים תולדות חייהם ככל שהצליח לאסוף, וכן זיכרונות של לוחמי בריגדה נוספים.
ישראל צנטנר נולד ב-1898 בפולין במשפחה דתית. הגיע לארץ כציוני בשנת 1924 ועבד בקבוצה חלוצית בחדרה. עזב את הקבוצה בשל התנגדותו לפרקטיקה של גירוש פועלים ערבים ממקומות עבודה שבניהול יהודים.
בתל-אביב עבד כטייח. בשנת 1925 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית (פק"פ) שפעלה במחתרת. בשל פעילותו במפלגה, הוצא ב-1930, יחד עם 11 קומוניסטים נוספים, משורות ההסתדרות הכללית. בהגיע הידיעות על המערכה נגד הפשיסטים בספרד, הפליג צנטנר באוקטובר 1936 לצרפת וממנה עבר לספרד. בעיר אלבסטה, בדרום-מערב ספרד, שם פעל מטה הבריגדות הבינלאומיות לעזרת הרפובליקה, צורף לגדוד הפולני. גדוד זה קיבל בהמשך את השם חטיבת דומברובסקי.
צנטנר השתתף בקרבות ההגנה על מדריד בנובמבר 1936 ובקרבות רבים נוספים. נפגע מרסיסי פגז, נותח כמה פעמים, ונותר מוגבל בידו. לאחר החלמתו הוכשר לעבודה כאח בבית חולים. במסגרת הצוות הרפואי השתתף בפעילות מבצעית של הבריגדות בערים ברונטה והואסקה. ב-1937 השתתף בהקמת הגדוד היהודי של המתנדבים ע"ש נפתלי בוטווין.
יחד עם מתנדבים נוספים מהארץ – יהודים, ערבים וארמנים, פרסם ב-1938 בביולטין של דיביזיית בוטווין קריאה לפועלים בארץ-ישראל ללמוד מניסיון המתנדבים במערכה נגד הפשיסטים: "אנו קוראים לכם להתאחד במאבק למען ארץ-ישראל דמוקרטים וחופשית, שתהיה מולדת של אמת לעמים הגרים בה, מולדת חופשית מדיכוי אימפריאליסטי ושנאה לאומית". בסיומה של הקריאה נכתב, שהם החליטו להוציא חוברת על לוחמי ספרד הארץ-ישראלים, וכי צנטנר ירכז את החומר (עמוד 132 בספרו של צנטנר).
בסוף ספטמבר 1938 פורקו הבריגדות הבינלאומיות לפי החלטה של ממשלת הרפובליקה הספרדית בראשות חואן נגרין. צנטנר קיבל את אישור מפקדיו ואסף חומרים ועדויות על לוחמים יהודים בבריגדות ובמיוחד על המתנדבים מארץ-ישראל. עלה בידו לשלוח חלק מהחומרים אל מחוץ לספרד.
עם שובו לצרפת בפברואר 1939, נכלא צנטנר יחד עם מתנדבים אחרים במחנה המעצר גירס עד כניעת צרפת לנאצים ביוני 1940. אז הועבר למחנה אחר ובהמשך – למחנה עצורים באלג'יריה. ממחנה זה שוחרר במאי 1943.
מתוך רצון להמשיך להילחם בפשיסטים, נסע צנטנר עם חברים מהגדוד הפולני חזרה לארץ-ישראל, ובדרך-לא-דרך הגיעו לברית-המועצות דרך איראן. בברה"מ הצטרף כחובש ליחידה צבאית של פולנים – דיביזיית קשאשצקי, שפעלה במסגרת הצבא הסובייטי.
עם יחידה זו נכנס לפולין והשתתף בשחרור וארשה בינואר 1945. היחידה המשיכה בקרבות עד לשחרור ברלין במאי 1945. ב-1947 שב צנטנר לארץ וחזר לעבוד כטייח. בהמשך עבר לעבוד בפקידות. התגורר בדרום-ת"א ובהמשך גר שנים רבות בדירת שיכון צנועה בבת ים. שב לפעול בשורות המפלגה הקומוניסטית והיה מועמד מטעמה לכנסות שונות ולכן לוועידות ההסתדרות. היה חבר ועד סניף דרום-ת"א ובהמשך פעל בסניף בת ים של מק"י.
את דבריו בדיון שנערך בוועידה ה-14 של מק"י (1961) הקדיש צנטנר לחשיבות ההכשרה של חברים הנבחרים לתפקיד מזכיר התא. בהמשך מתח ביקורת על העסקתם של חברי ועדת הביקורת המרכזית במשימות החורגות מתפקידם.
בסיום דבריו קרא לחברי ועדת הביקורת לגשת לבירורים באופן חברי, כדי שאפשר יהיה לשכנע את המעורבים בבירור (ספר הוועידה ה-14 עמוד 209).
היה פעיל באיגוד הישראלי של לוחמי הבריגדה הבינלאומית בספרד. הרצה על הבריגדה במסגרות שונות ופרסם מאמרים על הנושא ביומון המפלגה "קול העם".
חייו הסתיימו ב-1 באוקטובר 1976
