הקומוניסט הבריטי סולומון "סולי" קיי נולד ב-8 באוקטובר 1913 בצפון לונדון למשפחה ממוצא ליטאי – יהודי. ב-1918 מגפת השפעת הספרדית גבתה את חייו של אביו כשהיה בן 5 בלבד, אמו גידלה לבדה ארבעה ילדים בדוחק רב ונעזרה בארגוני צדקה יהודים.

כשהיה בן 14 נשר מבי"ס כדי לעזור בפרנסת המשפחה והחל לעבוד במנסרת עץ שפיטרה אותו עקב קשיים כלכליים, לאחר מכן החל לעבוד עבור חנות פרוות. על אף קשיים כלכליים, קיי החל לקחת שיעורים במכללה לגברים בבת'ל גרין בלונדון. ב-1934 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הבריטית, דרך פעילותו בתנועת העובדים המובטלים הארצית והיה למדריך בליגת הנוער הקומוניסטי. ב-1945 נשא לאישה את מרגרט ג'והנסון גם כן פעילה קומוניסטית ולהם שלושה ילדים: ג'ן, ג'וני וג'והאנה

ב-1936 קיי נשא נאומים נגד איחוד הפשיסטים הבריטי בהנהגת אוסוולד מוסלי שניסה לעבור עם 2000 בריונים פשיסטים לפחות ברחוב קייבל ולהטיל טרור על תושבי מזרח לונדון ביניהם: רבבות יהודים, פועלים ופעילים אנטי פשיסטים.

סולי קיי ישב בקהל כאשר הפשיסט אוסוולד מוסלי השתתף בראיון טלוויזיוני בשנות ה-60' ואמר מהקהל: "200,000 מאנשי מזרח לונדון ביניהם פועלים וזבנים עצרו אתכם מלצעוד, אפילו כאשר המשטרה לא הצליחה לעצור אתכם. אנחנו הכנו אתכם ואנחנו נכה אתכם שוב ואת חברכם אדולף היטלר. מוסלי מנסה להציג את עצמו כאדם נחמד והגיוני הוא לא "אנטישמי", קיי הציג תמונה מפגישה של מוסלי עם מנהיג הניאו נאצים בגרמניה, מנהגים הפשיסטים האיטלקים ומנהיג הפשיסטים הבלגים ב-1962 והמשיך ואמר: "אתה (מוסלי) מסתובב ברחבי אירופה ומנסה להקים מחדש את אינטרנציונל הצלב הערמומי שלך ואתה מקווה לתקומה של גרמניה הנאצית בגרמניה המערבית" הקהל מחאה מחיאות כפיים סוערות.

בשל כושר מנהיגותו וכושרו הרטורי המצוין שנרכש בדיבור בפני קהל בעצרות רחוב רבות, קיי התמנה במהרה לתפקיד מזכיר מחוז האקני של המפלגה הקומוניסטית בלונדון והוביל מאבקים נגד בעלי בתים, במשך 15 שנים ברציפות כיהן במועצה מקומית של סטפני בצפון לונדון בתנאים פוליטיים קשים עד לאיחוד עם מועצת העיר לונדון ב- 1965. תחילה נתקל בהתנגדות מצד הכנסייה שראשיה החלו לשנות את דעתם עם הזמן בעקבות היכרותם עם דמותו הכריזמטית של קיי. הכומר נוויל פלמר קבע כי "זהו אינו חטא להצביע לקיי" והכומר האנטי קומוניסטי ג'ו וויליאמסון המליץ למאמיניו להצביע לקיי. השפעתו של קיי גברה בצפון לונדון

קיי נהג לתת הרצאות בכיכר פיינסבורי והיה מורה לנגרות בבית ספר בקמדן בלונדון. מאמצע שנות ה-70 קיי תמך בפלג הרפורמיסטי של המפלגה וב-1991 עם התפרקות בריה"מ והמפלגה היה מהמתנגדים לפירוקה. עם עליית הפשיסטים הבריטים בשנות ה-80' על רקע המדיניות הניאו ליברלית האכזרית של מרגרט תאצ'ר, קיי נהג להרצות על המאבק בפשיזם בשנות ה30'. קיי הלך לעולמו בשנת 2005 בגיל 92. סיפורו הוא סיפור של דור של קומוניסטים שלחמו בפשיזם שהרים את ראשו ועשה זאת באמצעות פעולה קולקטיבית ומעמדית