"המקום המסוכן בישראל" – כך כינה העיתונאי הגזעני שמעון איפרגן את הכפר הערבי–הבדואי ביר הדאג', בו חיים 5,000 תושבים, אשר 80% מהם מתפרנסים מגידול צאן. בכתבתו (אתר "מאקו", 17.4), הדביק איפרגן לכלל תושבי הכפר את תואר הגנאי "מבריחי סמים". טענה זו שקרית ומסיתה. אולם, אם תמשיך הממשלה במדיניות הנהוגה כיום – מדיניות של רדיפת מגדלי הצאן בנגב – ייתכן שרבים יידחקו לחיי פשע.
לאחרונה הדרכתי סיור של עובדי מדינה בכירים בכפר ביר הדאג'. הרקע לסיור – ההסלמה בפעולתה של "הסיירת הירוקה" נגד מגדלי הצאן. המשתתפים בסיור יכלו לראות במו עיניהם, כיצד שטחי מרעה עצומים באזור צאלים – אשר הממשלה מסרה לידי הצבא, שמשתמש בהם כשטחי אימונים – עומדים כיום בלתי–מנוצלים בחלקם הגדול. מחצית מהשטח משמשת אומנם את הצבא לאימונים, אולם המחצית השנייה נותרה ללא שימוש.
הצבא מסרב להעביר אדמות אלו באופן עונתי לידי משרד החקלאות, כדי שזה יאפשר למגדלי הצאן להוציא למרעה את עדריהם בחודשים פברואר–מאי. במקום זאת, על מנהיגי הכפר לטפל בנושא בכל שנה מול הצבא, אשר בפועל מאפשר לתושבי ביר הדאג' לרעות צאן באדמות אלה, בכפוף להנחיות הצבא. כך, שנה אחר שנה, יוצאים מגדלי הצאן לראות את עדריהם באדמות הסמוכות ליישובם, אולם מבלי שמעמדם שם הוסדר. למרבה הצער, אי–הסדרה היא הכלל, ולא היוצא מן הכלל, כשמדובר ביישובים הערבים–הבדואים בנגב, שבו לא פחות מ-45 כפרים בלתי–מוכרים, שכל אורחות חייהם סובלים קשות מאי–ההכרה ומאי–ההסדרה.
"הסיירת הירוקה" רשאית, על פי חוק, להורות בכל רגע לרועי הצאן לצאת משטחי המרעה שבשליטת הצבא. אולם הפקחים לא מסתפקים בכך, אלא גם מקפידים להתעלל בתושבים בדרכים שונות. שיטה חדשה בה הם נוקטים, היא שימוש באחת התקנות של משרד החקלאות, הקובעת כי מי שהעביר בעל חיים ללא אישור של הלשכה הווטרינרית – ייקנס ב-500 ש"ח. מטרת התקנה היא להבטיח שבעלי חיים לא יעברו ממקום למקום ללא השגחה, כדי למנוע הפצת מחלות. אולם השימוש לרעה של "הסיירת הירוקה" בתקנה זו, גורם להטלת קנסות בשווי עשרות אלפי שקלים על תושבי ביר הדאג'.
את משרד החקלאות לא מעניינות העובדות. אזור המרעה של תושבי ביר הדאג' ריק לגמרי מבעלי חיים, פרט לצאן השייך לכפר. לכן, גם אם ימצאו שבעלי החיים של תושבי הכפר נגועים במחלות – אין מצב שהם יכולים להדביק בעל חיים אחר.
מגדלי צאן רבים אשר נקנסו בעשרות אלפי שקלים (!), נאלצו למכור את עדריהם כדי לשלם את הקנס. כתוצאה מכך, איבדו את מקור פרנסתם והפכו תלויים בביטוח הלאומי.
במהלך הסיור של עובדי המדינה בנגב, אמר להם אחד ממגדלי הצאן: "אנחנו מפחדים מהסיירת הירוקה יותר מאשר מבריחי סמים מפחדים מהמשטרה…".
העיתונאי שמעון איפרגן, שצוטט לעיל, הוא סתם גזען ומסית. אולם אם לא תיפסק ההתעמרות במגדלי הצאן בנגב, לא תישאר להם אפשרות חוקית לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם.
ואולי בעצם, זו המטרה?
יעלה רענן
