מעיון במסמך עב–הכרס (181 עמודים!) שפרסם הממשל האמריקאי תחת הכותרת "שלום לשגשוג", עולה בבירור שהיעד המרכזי של "עסקת המאה" שרקחו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש מממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא המשך הכיבוש – באמצעים אחרים. ליתר דיוק: המשך הכיבוש באמצעים מוגברים.

ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מציג את התכנית "שלום לשגשוג" בבחריין ביוני 2019 – ללא נציגות פלסטינית (צילום: הבית הלבן)

אך הכותרת למסמך, המשמש תשתית רעיונית ל"עסקה" (בה יש רק צד אחד: ישראל וארה"ב), נכונה. אכן, התוכנית תבטיח את שלום השגשוג של בעלי ההון האמריקאים והישראלים. כי "עסקת המאה" היא עסקה עבור בעלי המאה, ויש בה מפסידים רבים – בייחוד הפלסטינים.

כמובן שאין במסמך "מדינה פלסטינית", כפי שחוששים רבים בקרב המתנחלים וראשי הימין. במסמך ישנו לכל היותר בנטוסטן עלוב, בלי עצמאות ממשית, בלי צבא (השטח יכותר מכל עבר בידי צה"ל), בלי שליטה בגבולות, בלי נמל ובלי שדה תעופה (על פי התוכנית אלה יוקמו ב-2035, אם וכאשר, ומיקומם אינו מצוין); בלי מטבע נפרד וללא עצמאות כלכלית כלשהי. ה"מדינה הפלסטינית" תהיה לא יותר ממושבה של ישראל, שהיא בעצמה ניאו–קולוניה אמריקאית.

מהו בנטוסטן – מצא את ההבדלים

בנטוסטן הוא הכינוי הלא–רשמי שניתן לכל אחת מעשר "מדינות" חסות שהקים משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ואשר נמוגו עם מיגור ההפרדה הגזעית ב-1990. בבנטוסטנים התגוררו רק שחורים שזכו ב"אוטונומיה" (ע"ע תוכניותיו של מנחם בגין). את המינוח שאבו משמה של אחת הקבוצות האתניות בדרום אפריקה: הבנטו, ששמם שימש לעיתים בדרום אפריקה לתיאור שחורים באשר הם.

הבנטוסטנים, אותם ניהלו שליטי בובות של משטר האפרטהייד, הפכו במהרה מוקד פעילות עבור בעלי ההון של דרום אפריקה הקפיטליסטית ושל… ישראל הרחוקה. ללא חוקי עבודה, ללא כל רגולציה ובלי דין ודיין, היו הבנטוסטנים גן עדן ניאו–ליברלי עלי אדמות. שום מדינה בעולם לא הכירה בהם, אך חלקם פתחו "משרדי אינטרסים" בתל–אביב.

תוכנית הבנטוסטנים האמריקאית–ישראלית מבטיחה השקעות עתק בתשתיות, בתקשורת, בתחבורה, במים, באנרגיה ואף בבריאות ובחינוך. אך מאין יבוא הכסף? לפי התוכנית, רובו יגיע "מהמגזר הפרטי" (איזה מגזר פרטי? איפה? מתי? לטראמפ פתרונות).

בתוכנית מדובר על מימון בסך כ-50 מיליארד דולר תוך עשור, אבל בפועל אמורים הפלסטינים לקבל רק כמחצית מהסכום – היתר יינתן כאתנן למדינות חסות נוספות של ארה"ב באזור: מצרים, ירדן ולבנון. בניכוי הכספים שיגיעו למדינות השכנות, אמורים הפלסטינים לקבל סיוע בינלאומי של כמיליארד דולר לשנה – פחות ממה שהם מקבלים כעת!

ועוד נקודה מעניינת בתוכנית: גם ישראל תקבל סיוע מיוחד, בגלל שב-1948 "נוצרה הבעיה של הפליטים הערבים והיהודים גם יחד". "הפליטים היהודים" אמורים לקבל פיצויים אישיים ומדינת ישראל אף היא תקבל פיצויים, על "עלויות קליטתם של הפליטים היהודים". ומה יקבלו הפליטים הפלסטינים? הצחקתם את הוגי עסקת המאה: כלום, כמובן.

מלחמת סחר נגד הרשות הפלסטינית

שר הביטחון נפתלי בנט הורה בשבוע שעבר על הפסקת הייבוא החקלאי מהרשות הפלסטינית לישראל (2.2). זו רק המנה הראשונה למה שצפוי בתוכנית טראמפ. החלטתו של בנט נתקבלה לאחר חודשים של ניסיונות חוזרים מצד שלטונות הכיבוש לאלץ את הרשות לרכוש בכפייה עגלים מהמגדלים הישראלים. הרשות מעוניינת להפסיק את שיטת התכתיבים, לפיה היא חייבת לייבא עגלים מישראל ביוקר – במקום לרוכשם במחיר זול יותר במדינות אחרות. עד לפני כמה חודשים רכשה הרשות 90% מהעגלים ממגדלים בישראל – 130 אלף עגלים בשנה. ברשות החליטו במקום זאת לייבא עגלים מאירופה באמצאות 11 חברות פלסטיניות שונות.

בשיטה הקולוניאלית הקיימת, כופים שלטונות הכיבוש על הפלסטינים תלות כלכלית בישראל – והם שוללים מהפלסטינים את הזכות לקבל החלטה הממתנת תלות זו. אבל כדאי להזכיר כי גם הקפיטליזם הישראלי תלוי במידה רבה בשוק הפלסטיני הכבוש. השטחים הם אחד משוקי הייצוא המרכזיים של ישראל. דובר משרד הביטחון מסר: "חודשים ניסינו לפתור בהידברות את משבר העגלים, שהוביל לפגיעה קשה ומתמשכת בסקטור מגדלי הבקר בישראל ולקריסת מאות משקים בענף". בהתאחדות החקלאים, שבראשה עומד אחד מבכירי מרצ, ח"כ לשעבר אבשלום (אבו) וילן, אומדים את נזקי הפסקת יצוא העגלים ב"אובדן פרנסתן של כ-550 משפחות שמפעילות את הענף ועוד 2,000 עובדים שאיבדו את הכנסותיהם".

באוצר מסרבים מזה שנים למסור פרטים על הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית. לפי אומדנים, הייצוא משטחי הרשות לישראל נאמד בכ-14 מיליארד שקל לשנה; והייבוא, לרוב תוצרת חקלאית, בכ-3 מיליארד שקל.

אפרים דוידי

לעיון במסמך "שלום לשגשוג":

https://www.whitehouse.gov/wp-content/uploads/2020/01/Peace-to-Prosperity-0120.pdf

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב