ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לא חדל להוסיף שמן למדורת הפשיזם וההדתה. בשבוע שעבר מינה את הגזען איתמר בן גביר ל"שר לביטחון לאומי" – תפקיד שכונה בעבר "שר לביטחון פנים" ובעבר הרחוק יותר – "שר המשטרה". על פי הסכם שנחתם בשבוע שעבר בין הליכוד לעוצמה יהודית, צפוי המורשע בטרור איתמר בן גביר להתמנות לתפקיד "השר לביטחון לאומי". כלומר – השר לביטחון פנים "פלוס-פלוס" (בהתאם לחוק יהיה בן גביר גם חבר הקבינט).
השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר בחברון, השטחים הפלסטינים הכבושים, 20 בנובמבר 2022 (צילום: דף הפייסבוק של בן גביר)
הרחבת סמכויות המשרד לביטחון פנים תמומש באמצעות נטילת הפיקוד על מנגנוני אכיפה ממשרדי ממשלה ומצה"ל והענקתם לשר הכהניסט. כך צפוי בן גביר לפקד על שתי המיליציות החמושות "מג"ב איו"ש" ו"המשמר הלאומי הישראלי" (המשמעותית ביניהן היא הראשונה, אליה יועברו סמכות הפיקוד מצה"ל). עיקר פעילות מג"ב איו"ש היא אכיפת הכיבוש ודיכוי התושבים הפלסטינים. זאת באמצעות הקמת מחסומים, דיכוי הפגנות ומחאות ונישול תושבים מבתיהם ומאדמותיהם. המהלך יאפשר לבן גביר עצמאות כמעט מלאה בכל הקשור לפיקוד על כוחות מג"ב בשטחים הכבושים.
לפי ההסכם צפויה המדינה להקים גם "משמר לאומי" רחב היקף על בסיס מתנדבים – שוטרי משמר הגבול לשעבר. יצוין ש"ממשלת השינוי" החלה בהקמת הגוף ביוני השנה, ובברכת השר לביטחון הפנים היוצא, עומר בר-לב. ייעודו של "המשמר הלאומי" על פי הגדרת מייסדו, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, "לטפל בהפרות סדר בתחומי מדינת ישראל". עוד יקבל בן גביר לידיו את הסיירת הירוקה, האחראית על נישול האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב. כיום נמצאת הסמכות לכך בידי זרוע האכיפה של רשות הטבע והגנים (הכפופה למשרד לאיכות הסביבה), וכן בידי הרשות לאכיפה במקרקעין (הכפופה למשרד הפנים).
בניגוד לשר המים או שר הדיגיטל הלאומי שכיהנו בממשלות נתניהו הקודמות, התואר החדש אינו ריק מתוכן נתניהו לא המציא את התפקיד, וכמו בישראל, מכהן שר לביטחון לאומי גם בג'מייקה, בטרינידד-טובגו, בבליז, בדרום סודאן, בגאנה, בסומליה ובברמודה.
צמד המילים "ביטחון לאומי" מוכר למדי לקוראי העיתונות בישראל. "אזהרות המסע" של המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מתפרסמות לעיתים קרובות בכלי התקשורת. בישראל גם ניתן ללמוד על הביטחון הלאומי בכמה מוסדות להשכלה גבוהה. אוניברסיטת חיפה, למשל, מציעה תוכנית לימודים מיוחדת הזמינה רק לאנשי כוחות הביטחון (משטרה, שב"כ, צבא…). המכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל-אביב, "בית הלורדים" של פורשי מערכת הביטחון, נוהג להעביר מסרים לעיתונות המקומית והזרה.
תולדה של המלחמה הקרה
אך מהו אותו "ביטחון לאומי"? כיצד צמח המושג? דוקטרינת הביטחון הלאומי התפתחה בסוף שנות ה-50 בארה"ב, על רקע המלחמה הקרה בינה לבין ברית המועצות. הדוקטרינה היא "יכולת המדינה להגן על אזרחיה ועל ערכיה הפנימיים מפני איומים פנימיים וחיצוניים. הביטחון הלאומי מושתת על שלל מרכיבים המקנים למדינה את היכולת להגן על קיומה, על כלכלתה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בקרב אומות העולם, על המאזן הדמוגרפי בה, על התפיסה האידיאולוגית השלטת בה ועל הביטחון בגבולותיה".
כל אחד ממרכיבי הגדרה עושה שימוש בטרמינולוגיה לאומית כדי להסית את תשומת לב הציבור מהעיקר: "ביטחון לאומי" אמור להגן על… הכלכלה הקפיטליסטית. ומה הכוונה ב"שלמות טריטוריאלית" במדינה כמו ישראל? הרי היא המדינה היחידה בעולם ללא גבולות מסומנים. בפועל – היא שולטת בכל השטח שבין הים לירדן. ומה בנוגע ל"תפיסה האידיאולוגית השלטת" הנהפכת אט-אט מיהודית ודמוקרטית ליהודית ותיאוקרטית?
הצבא כמרכיב המרכזי בדוקטרינה
המרכיב המרכזי בדוקטרינה הוא "ביטחון". ומי אמור "לשמור" על הביטחון (כולל זה "הלאומי")? כוחות הביטחון ובראשם הצבא. ניסוי הכלים הגדול של דוקטרינת הביטחון הלאומי התחולל באמריקה הלטינית מתחילת שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-90, כלומר לאחר ניצחון המהפכה הקובנית ב-1959.
באותן שנים, פעל סמוך לתעלת פנמה "בית הספר של אמריקה". לא מדובר בדיוק במוסד לימודי, אלא בבסיס ענק שהפעיל צבא ארה"ב, ובו אימן רבבות קצינים בצבאות אמריקה הלטינית וחינכם על עקרונות "הביטחון הלאומי". אלה כללו בין היתר הכשרה בעינויים, ברצח ובחטיפה. המטרה של המעצמה האימפריאליסטית הייתה להבטיח את שליטתה בחצרה האחורית נוכח "האיום הקומוניסטי" בדמותה של קובה המהפכנית.
ממשלות שנבחרו באופן דמוקרטי במרכז אמריקה ובדרומה נפלו אז טרף קל לאמריקאים שחפצו לממש את "הביטחון הלאומי" בארצם על גבי גופותיהם של מאות אלפי נרצחים ו"נעדרים". כמה פלסטינים שילמו וישלמו בחייהם על מימוש עקרונות "הביטחון הלאומי" של ישראל?
