דרמה פוליטית סוערת התחוללה באוסטריה באפריל בעקבות תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות: 'מפלגת החופש' האולטרה-ימנית קיבלה 35% מהקולות ו'הירוקים' – 21%. שתי המפלגות הגדולות והוותיקות: מפלגת העם השמרנית הקתולית והסוציאל-דמוקרטים, השולטות לסירוגין באוסטריה מאז תום מלחמת העולם השנה, ומאז 2008 בקואליציה ביניהן, הגיעו רק למקום הרביעי והחמישי והשיגו כ-11% כל אחת.
לסבב השני לא עלו לכן שני המועמדים שהתחרו מטעם המפלגות המרכיבות את הממשלה. שני המועמדים בסיבוב זה היו נורברט הופר (45) מטעם 'מפלגת החופש', שהיא מפלגה פופוליסטית, בעלת שורשים היסטוריים נאציים, איסלמופובית ומתנגדת להגירה, ומולו – אלכסנדר ון-דר-בלן (72), מנהיג ותיק של 'הירוקים' ולשעבר סוציאל-דמוקרט.
נשיא אוסטריה החדש: אלכסנדר ון-דר-בלן, מנהיג ותיק של 'הירוקים' ולשעבר סוציאל-דמוקרט (צילום: הומניטה)
נשיאות לטנטית ומסוכנת
החשש בציבור האוסטרי מתוצאות הבחירות היה רב: מאז הקמת 'הרפובליקה האוסטרית השנייה', אחרי השלטון הנאצי, היה הנשיא דמות סמלית בלבד. אך בחוקה האוסטרית מצוי תיקון אוטוריטארי מ-1929, שלפיו רשאי הנשיא להחליף את הקנצלר או את השרים, למנות שופטים ולאייש תפקידי מפתח. הנשיא הוא גם ראש המדינה וראש הכוחות המזוינים. הופר אמר לא פעם, שלא יהסס להשתמש בסמכויות אלה כדי לסלול דרך לשלטון אולטרה-ימני.
בסבב השני, ב-22 במאי, השיגו שני המתמודדים כמעט אותו מספר קולות. הבחירות הוכרעו, בסופו של דבר, אחרי יומיים של מתח, בקולות המצביעים בדואר. ון-דר-בלן, זכה אפוא ב-50.35% מהקולות והופר קיבל 49.65%, הפרש של 31,000 קולות בלבד.
המצב בו המועמדים לא נמנו עם המפלגות העיקריות חייב את המצביעים לחצות קווים מנטליים. מספר המצביעים שקיבל הופר עלה בהרבה על כל התוצאות שמפלגתו השיגה בעבר, ומוכיח את נכונותם של מצביעי ימין מסורתיים רבים להצביע למועמד מפלגה ששורשיה נאציים. הימין העמוק באוסטריה ובאירופה הציג את התוצאות כניצחון, ובצדק. זה היה עוד שלב בהתקרבותם לשלטון. הניצחון הדחוק של 'הירוקים' הוא אות אזהרה חמור לכוחות הדמוקרטיים באוסטריה, ולא רק בה.
במפלגה הסוציאל-דמוקרטית במדינה הכירו בכישלון, ומנהיג המפלגה הוותיק, ששימש כקאנצלר, ורנר פיימן, התפטר ופינה את מקומו במפלגה ובראשות הממשלה לכריסטיאן קרן, מנהיג חדש וצעיר.
משבר מפלגתי – משבר חברתי
הבחירות האחרונות הן עדות להיחלשותן הנמשכת של מפלגות המרכז במדינה הקטנה, שבקושי קיבלו יחד 50% מהקולות. מגמה זו חשובה במיוחד, מפני שאוסטריה היא 'מדינת מפלגות' – כלומר, למפלגות יש בה מערך מוסדי רחב המספק שירותים לחבריהן ויוצר 'קליינטליזם' ו'פרוטקציה'. מדיניות הפשרות בין שתי המפלגות הגדולות יוצרת קיבעון שבעטיו מבוצעים רק מעט שנויים ורפורמות במדינה – רק מה שמוסכם בין שתי המפלגות. רוב הבוחרים במפלגות הגדולות הם מבוגרים, ואילו הצעירים אדישים לפוליטיקה או מחפשים מפלגות חדשות. 'מפלגת החופש' למרות שאינה חדשה, מושכת הרבה צעירים משכילים פחות, בעיקר מחוץ לערים הגדולות,
המפלגה הימנית הוקמה ב-1956 ומנהיגה הראשון היה אנטון ריינטאלר, קצין ס.ס ושר חקלאות בממשלה הנאצית. המפלגה הייתה קטנה ופרגמטית ועזרה ברה-אינטגרציה של נאצים לשעבר ברפובליקה האוסטרית השנייה. היא חברה בקואליציות ברמה המקומית אך לא שותפה בממשלה.
ב-1986 נבחר להנהיג את המפלגה יורג היידר, שהפך אותה למפלגת המונים פופוליסטית. ב-1999 קיבלה המפלגה 27% מהקולות וחברה לממשלה עם 'מפלגת העם' השמרנית, אך לאחר מכן איבדה את כוחה וצנחה ל-10%. היידר פילג את המפלגה והקים מפלגה חדשה, אך נהרג ב-2008 בתאונת דרכים. בהנהגת האנס כריסטיאן שטראכה (ר' תמונה), מנהיגה הנוכחי, שוב הגדילה 'מפלגת החופש' את התמיכה בה ל-20% מהקולות בנצלה את בעיית ההגירה לזריעת שנאת זרים.
אנטישמים זה בסדר כל עוד הם שונאים ערבים
במשך תקופה ארוכה דחתה ישראל כל קשר עם מפלגת החופש. יורג היידר הילל את מדיניות התעסוקה של היטלר וטייח את ההיסטוריה הנאצית של אוסטריה. בשנת 2000 החזירה ישראל את שגרירה כשהיידר צורף לממשלה. הרבה ישראלים נדהמו כששמעו לפני חודשיים, שמנהיג המפלגה שטראכה ביקר ב'יד ושם' והניח זר. הופר, מועמד המפלגה לנשיאות, הציג את עצמו במסע הבחירות כידיד ישראל וכמגן התרבות האוסטרית מפני השפעות מוסלמיות. "עלינו להבטיח", אמר הופר, "שמגמות אנטישמיות הנובעות מהגירה לאירופה יחוסלו באיבן".
שטארכה הוזמן לישראל ע"י נתניהו והשתתף בכנס מתנחלים בבקעת הירדן הכבושה בו נדון המאבק נגד סימון מוצרים מהתנחלויות. שם גם דיבר על "המערב היודו-נוצרי". מיכאל קליינר מהליכוד אמר על שטראכה שהוא ידיד ישראל, מגן עליה מפני החרם, דואג לזכות ישראל להגן על עצמה ומגנה את הפשעים הנאציים. דוד אלחיאני, נציג מתיישבי בקעת הירדן, אמר: "מי יותר ציוני – מישהו ממפלגת הלייבור או שטראכה?"
וכך כורת הימין בישראל ברית עם ניאו-נאצים ואנטישמים נגד מבקרי ישראל והכיבוש. בתמורה הוא מעניק להם הכשר בעיני דמוקרטים וליברלים בארצותיהם.
אבישי ארליך
