חקלאים בעזה מסרו בשבוע שעבר כי מטוסים ישראליים ריססו חומרי הדברה מעל הגדר שמפרידה בין רצועת עזה לישראל, לא רחוק מבית ח'נון. החומר נישא ברוח והגיע לשדות מעובדים. האזור נבדק כעת ומידת הנזק ליבולים עדיין אינה ידועה. באותו זמן ממש, איש שטח של עמותת גישה סייר סמוך לגדר, דרומה לאזור המרוסס. הוא סקר שדות תרד ופול רגע לפני הקטיף, ופגש חקלאים מתוחים, שמעל ראשם מרחף איום בדמות מטוסי הריסוס הישראלים שעלולים להשמיד את היבול ימים לפני שהוא מוכן לצאת לשוק.

חקלאים פלסטינים ברצועת עזה מטפלים ביבול בקרבת אזור החיץ (צילום: גישה)

משרד החקלאות הפלסטיני בעזה הודיע לחקלאים כי נמסר לו שישראל תבצע את הריסוס העונתי באזור הגדר בין 25 בדצמבר ל-5 בינואר. מאז ההודעה, מספר סאלח מוחמד אל נג'אר, חקלאי שמגדל מגוון ירקות בשטח שבין ח'אן–יונס לדיר–אל–בלח, הוא לא ישן בלילות. ריסוס עלול להשמיד את כל היבול שלו. החשש שלו מבוסס לגמרי. באוקטובר 2014 ובדצמבר 2015 פגע הריסוס הישראלי בשדות שלו והביא להשמדה של עשרות דונמים של תוצרת חקלאית, ולהפסדים כספיים גדולים.

"אם זה שוב יקרה", מסר אל נג'אר, "אני עלול לקבל התקף לב. את התרד והפול אני מצפה לקטוף ולמכור תוך פחות משבועיים. יש לי חובות של יותר מ-20 אלף שקל לספקים של ציוד ומוצרים חקלאיים. אני יכול למכור את היבולים ב-30 אלף שקל, לשלם את החובות ולהרוויח. אם יהיה ריסוס, אפשוט רגל". בדרך כלל, הוא מספר, סוחרים משלמים על הסחורה שלו מראש, עוד לפני שנקטפה, אבל כעת איש לא מעוניין להסתכן, כי יתכן שהתרד והפול לא ישרדו את השבוע.

משרד הביטחון שוכר חברות אזרחיות לבצע ריסוס ממטוסים בקרבת הגדר כחלק מ"משימות ביטחון שוטף". בתשובה מספטמבר לעתירת גישה בדרישה לקבל מידע על שגרת הריסוס המזיקה, המשרד ענה שהריסוס מתבצע בתוך שטח ישראל ולא בשטחי הרצועה. חקלאים בעזה, לעומת זאת, מדווחים כבר שנים על יבולים שנפגעים מהריסוס. אל נג'אר מספר על מטוסי ריסוס פעלו ממש מעל גדר גבול הרצועה, והרוחות נשאו את חומרי הריסוס עד שני קילומטרים לתוך הרצועה. השדות שלו, שרחוקים בין 300 ל-800 מטרים מהגדר, פגיעים במיוחד. חלק ניכר מהאדמות החקלאיות המספקות מזון לרצועה נמצא בקרבת הגדר.

יצוין שישראל ממילא שולחת ציוד מכני כבד, טנקים וחיילים לפעילות חישוף ופינוי בתוך הרצועה, על פי ראות עיניה. מגישה נמסר כי "השימוש בשיטות כה הרסניות ובלתי מדויקות כמו ריסוס מהאוויר, פוגע בפרנסה של חקלאים, משמיד יבול שגודל בעמל, עלול לסכן את בריאותם של מי שנחשפים לחומרי הריסוס, ומחבל בשרידות הכלכלה של הרצועה – דבר שגם מנוגד למדיניות המוצהרת של משרד הביטחון, וגם ובעיקר בלתי ראוי בעליל ויש להפסיקו".