למלחמה בעזה שפרצה בשבעה באוקטובר היו השלכות מידיות וקשות גם בירושלים המזרחית. "האפליה, הדיכוי והפגיעה בזכויות אדם, מהם סובלים הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים גם בימי שגרה, החמירו בצורה דרמטית" – כך נכתב לאחרונה בנייר עמדה משותף שפרסמו עיר עמים, האגודה לזכויות האזרח, עמק שווה והמוקד להגנת הפרט במלאת שישה חודשים לפרוץ המלחמה.
נייר העמדה מציג נתונים ומידע שאספו הארגונים מאז תחילת המלחמה על המתרחש בירושלים המזרחית שתחת כיבוש. עולה ממנו פגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים: הגבלות תנועה וענישה קולקטיבית שהטילו סגר על שכונות שלמות לאורך זמן; פגיעה חמורה בחופש הביטוי באקדמיה, במרחב הציבורי וברשתות החברתיות; הקמה של כיתות כוננות חמושות בהתנחלויות קיצוניות; משבר תעסוקתי חמור וחוסר ביטחון תזונתי גובר; האצה של הריסות בתים בצד הרחבה של התנחלויות ופרויקטים של התנחלות תיירותית; שימוש בשיטור אגרסיבי ואלימות משטרתית מוגברת; והגבלות חסרות תקדים על כניסת מוסלמים להר הבית (חרם א-שריף). להלן חלקים מהדו"ח.
הגבלות חמורות של חופש התנועה
עם פרוץ המלחמה, הטילו הרשויות הישראליות סגר על עשרות אלפי תושבי מזרח ירושלים המתגוררים בשכונות שמעבר לחומת ההפרדה. לרבים מתושבי שכונות אלה מעמד של תושבות בישראל או היתרי כניסה. בשגרה, רבים מהם נכנסים לעיר מדי יום לצורכי תעסוקה, חינוך, בריאות ועוד. נוסף לסגר, הציבו כוחות הביטחון ברחובות ירושלים המזרחית חסימות שמנעו יציאה משכונות מסוימות. גם לאחר שכמה מהמחסומים נפתחו מחדש במתכונת מצומצמת, רבבות תושבי כפר עקב עדיין נתונים בסגר כמעט מוחלט בשל המתכונת המצומצמת ביותר בה נפתח מחסום קלנדיה.
במחסומים המעטים הפתוחים חלקית נוצרו עומסי תנועה כבדים, וכמעט לא מתאפשר מעבר סדיר. בנייר העמדה נכתב: "גם בחסות המלחמה, המדינה אינה רשאית לנהוג בתושבי קבע ובאנשים ששוהים בה כדין כבאויב ולהטיל עליהם סגר, מלא או חלקי. זו פגיעה בלתי-מידתית בזכויות אדם של עשרות אלפי בני אדם וענישה קולקטיבית פסולה ואסורה".
נוסף להגבלות תנועה אלה, הוגבלה גם כניסתם של מתפללים מוסלמים למתחם מסגד אל-אקצה. מפרוץ המלחמה ירד מספר המתפללים במתחם בימי שישי מ-35 עד 50 אלף ל-5,000 בלבד. במקביל לא הוגבלה כניסתם למקום של יהודים, ובמיוחד של פעילי מקדש קיצונים. בדו"ח נכתב: "סגירה מתמשכת כל כך של הר הבית בפני מוסלמים היא חסרת תקדים. זו הפרה חמורה של הסטטוס קוו לו מחויבת מדינת ישראל, הקובע כי ההר הוא אתר פולחן מוסלמי ואילו לא-מוסלמים רשאים לבקר בו בלבד".
אלימות משטרתית וענישה קולקטיבית
מיד עם פרוץ המלחמה החלו פעולות ענישה קולקטיבית ושיטור אגרסיבי נגד תושבים פלסטינים בעיר. בעימותים שפרצו בכמה שכונות השתמשו כוחות הביטחון באש חיה, בבואש ובכדורי גומי. עימותים התרחשו גם בין תושבים לבין מתנחלים בשכונות הפלסטיניות בעיר. מתחילת המלחמה ועד סוף שנת 2023 נהרגו בירושלים המזרחית חמישה צעירים פלסטינים במהלך עימותים עם כוחות משטרה.
באותה תקופה דווח על מעצרם של 987 פלסטינים בירושלים המזרחית, לרבות ילדים ונשים, ומאות מהם נשלחו למעצרי בית. על עשרות תושבים הוטלו מעצרים מינהליים ולמאות הוצאו צווי הרחקה מירושלים בכלל, מהעיר העתיקה או ממתחם אל-אקצה. מקרים רבים של תקיפה של עוברי אורח תועדו בתקשורת וברשתות החברתיות: השלכת רימון הלם למסעדה, תקיפת נוסעים ברכב, תקיפת הולכי רגל, חיפושים משפילים, חיפושים אקראיים במכשירי הטלפון, גם של תלמידים צעירים בדרכם לבתי הספר, ופגיעה באנשים עם מוגבלויות. פלסטינים רבים חוששים לצאת מבתיהם ולהגיע למערב העיר, שכן האלימות המשטרתית מופעלת בתכיפות.
הרחבת ההתנחלויות והיעדר מיגון
בחודשי המלחמה קידמה ישראל תכניות להרחבה ולהקמה של התנחלויות בירושלים המזרחית באמצעות בנייה של כ-7,000 יחידות דיור. 2,500 מהן ייבנו בהתנחלויות חדשות בגבעת השקד, באמת המים התחתונה ובקדמת ציון.
בתקופת המלחמה נחשפו פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, כמו שאר תושבי העיר, לסכנת מתקפות הטילים. אך ברוב המכריע של הדירות ושל בנייני המגורים במזרח ירושלים אין ממ"ד או מקלט. בשכונות אלה גם אין מקלטים ציבוריים, למעט מקלט בודד בשועפאט. פנייה של האגודה לזכויות האזרח לעיריית ירושלים בנושא נותרה ללא מענה.
תעסוקה וביטחון תזונתי
עוד בטרם פרצה המלחמה חיו כ-75% מתושבי ירושלים המזרחית מתחת לקו העוני, לרבות מחסור במזון בסיסי. בחודשי המלחמה נרשמה עלייה של מאות אחוזים בנתוני האבטלה. עובדים רבים מירושלים המזרחית איבדו את עבודתם בשל פיטורים או הוצאה לחל"ת עקב חשש שהביעו קולגות או לקוחות, בשל תחושת רדיפה במקומות עבודה מעורבים, וכן בשל סגירת המעברים שלא אפשרו להם להגיע לעבודה באופן סדיר.
ההיקפים הגדולים של אובדן התעסוקה גרמו פגיעה משמעותית בביטחון התזונתי של תושבי ירושלים המזרחית. באוגוסט 2023 קיבלה ממשלת ישראל החלטה בדבר תוכנית חומש נוספת לצמצום פערים חברתיים-כלכליים בירושלים המזרחית. אולם לאחר 7 באוקטובר יישום התוכנית הוקפא, תקציביה קוצצו, וקיים גם חשש לפגיעה במנגנונים מקצועיים שהוקמו ליישומה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/125976/
