הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שני) קיימה הבוקר דיון בנושא אפלייתן של נשים לסביות באפשרות להורות לילד משותף. במרכז הדיון עמדו סוגיית רישום יילודים בהורות משותפת של נשים לסביות וכן הדרישה לאפשר לנשים לסביות לבצע תרומת ביצית בין בנות זוג, במטרה להביא לעולם ילד משותף.

ההפגנה נגד עמדת המדינה לאימוץ על ידי להט"בים (צילום: גלית סבג)

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) שיזמה את הדיון אמרה "כשאני שומעת סיפורים ורואה פרסומים על היחס שמקבלות פה משפחות להט"ביות, לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שאנחנו בשנת 2018 ולא בימי הביניים. כשזוג לסביות בישראל רוצות להביא יחד ילד לעולם הן נדרשות להוכיח כישורי הורות וגם להצהיר שהן אינן עברייניות מין. אפילו עברייני מין לא נדרשים להביא אישור כזה כדי להירשם כהורים. יש כאן מיזוגיניה, שוביניזם ושנאה של האחר. שומרי הסף נרדמו ואינם פועלים מספיק כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה".

אם המבקשת לרשום את הילדה שילדה בת זוגתה כבתה, נדיה אייזבר חורש, סיפרה: "אנחנו נמצאות בהליך רישום מעל חצי שנה. לאורך ההליך נדרשתי להציג אישורים שאיני עבריינית מין ולקבל הסברים על כישורים ואחריות הורית, למרות שאני כבר אם למספר ילדים, חלקם כבר בגירים. המדינה מתייחסת אליי כהורות מסכנת בפוטנציאל בלי שיש לכך שום אינדיקציה. כאמא לסבית אני חשודה מראש כהורה לא נורמטיבי שצריך לבדוק אותו, בעוד שכל הורה אחר נחשב לגיטימי אלא אם יש אינדיקציה אחרת".

עו"ד ליאורה אברמוביץ', מהייעוץ המשפטי במשרד הרווחה, הסבירה כי הסיבה לדרישות המוצבות בפני נשים לסביות המבקשות להירשם כאם שנייה ליילוד היא שהדרך החוקית היחידה ליצור יחסי הורות על ידי אדם שאינו הורה גנטי היא הליך אימוץ, הכולל בדיקת כישורי הורות ומרשם פלילי של המאמץ. עוד הזכירה כי "בהיעדר חקיקה בנושא אנחנו פועלים עדיין לפי הנחיות היועמ"ש לממשלה, לפיהן כל מקרה של בקשה ליצירת הורות חייבת לעבור דרך ביהמ"ש ולא בדרך של רישום והצהרות". בתגובה לדברים הבהירה ח"כ תומא-סלימאן כי "המקרה פה הוא לא אימוץ, מדובר בהחלטה משותפת של הבאת ילד יחד לעולם ואולי הגיע הזמן, עד שיגיע שינוי חקיקה, לבחון כיצד ניתן להגמיש את הנהלים הקיימים בהתאם לדרישות המציאות".

היועץ המשפטי של האגודה למען הלהט"ב, עו"ד חגי קלעי, טען כי משרד הפנים הוציא נוהל ברור לפיו אין לכבד צווי הורות שניתנו על ידי בית המשפט להורים חד מיניים. לדבריו "המדינה מתנגדת לכל ניסיון לכונן משפחה להט"בית. אנחנו רגילים למאבקים ומצפים להם אבל בשלב האחרון כבר נחצו הגבולות של שלטון החוק. למרשם האוכלוסין ישנה מדיניות של אי כיבוד פסקי דין הנוגעים לצווי הורות משותפת. הם לא רושמים ילדים שנולדו בחו"ל למרות שיש פס"ד חלוט בנושא מלפני שנים ולא מכירים גם בצווים שניתנו על ידי בתי משפט בישראל לגבי יילודים בארץ. מדובר בערעור על משהו יותר עמוק מהמאבק שלנו וזה מעורר שאלות קשות על התנהלות הרשויות". עו"ד מצדה מלאוי, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הופתעה מהטענות ואמרה "אני שומעת על כך כאן לראשונה. מאיתנו לא יצא שום נוהל שלא לכבד פסיקות ואם ישנו דבר כזה שיצא מטעם משרד הפנים או כל גורם הזה, אנחנו נבחן זאת לעומק".

לקראת סוף הדיון עדכנה עו"ד מצלאוי כי בשל חשיבות הנושא והרגישות שהיועמ"ש לממשלה רואה בסוגיה, הוחלט על הקמת צוות מקצועי עם משרדי ממשלה הרלוונטיים לבחינת צווי הורות פסיקתיים. יו"ר הוועדה בירכה על ההחלטה וביקשה לקבל מידע אודות סמכויותיו, הרכבו ולוח זמני עבודתו של הצוות. לסיכום הוסיפה "כולנו מבינות את הצורך לתת לבני אדם להקים את התא המשפחתי שלהם כפי שהם רואים אותו והגיע הזמן מזמן להעביר חקיקה שמתאימה למציאות. החקיקה הקיימת עדיין שבויה בידיהם של פוליטיקאים שרוצים לכפות אידיאולוגיות וכיווני מחשבה שאינם מתאימים למציאות הקיימת היום".