"12 אלף מורות ומורים ערבים בעלי תעודות הוראה מאוניברסיטאות ישראליות מובטלים או עובדים בתעסוקה שמתאימה להכשרה שלהם, אך צועקים 'יש מחסור במורים'. למה?", כך אמרה אתמול יו"ר הוועדה לקידום מעמד, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) בדיון  אחר יישום החוק לעידוד וקידום של נשים בעבודה. היא הוסיפה: "התקציב לנושא הזה בסכום כ-1,7 מיליון שקל וזהו תקציב מגוחך. מדינת ישראל צריכה להתבייש".

פעילה בנשים נגד אלימות, נאדרה סעדי, הוסיפה: "יש תסכול עמוק בקרב נשים ערביות מנושא של הכשרות בעיקר ומציאת עבודה. נשים יוצאות לתור אבטלה גדול. למה לא לשבור את תקרת הזכוכית שחוסמת אותנו? צריך לחשוב על עשייה של המעסיקים במשך כל הזמן. בעולם התעשייה הכל מתוכנן, לא צריך שרירים, זה בסך הכל צריך להפעיל מכונות. למה לא להכשיר נשים לזה? אנחנו בפגיעה מאוד עמוקה בקרב נשים ערביות אחרי הקורונה בגלל מחסום השפה".

יו"ר הוועדה הגיבה: "במשך שנים רצו לתרץ למה לא מעסיקים נשים ערביות, והסבירו שהמחסום הוא השפה. הפציצו את כולם בקורסי עברית. אבל מה כל כך מסוכן בלהביא מורה ערבי שמלמד מתמטיקה לתלמידים יהודים? הם עלולים להבין הילדים הקטנים האלה שערבים גם יכולים ללמד מתמטיקה. איפה הראייה הכוללת? מדברים על מחסור אדיר במטפלות למעונות יום ואנחנו מדברים על שפע של מטפלות יום באוכלוסייה הערבית. יש משרדים במדינה הזו שעדיין אין להם עובד אחד ערבי ומדברים על גיוון תעסוקתי".

עו"ד ענת טהון אשכנזי, המכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה שממוצע השכר של נשים יהודיות הוא יותר מ-10 אלף שקל לעומת פחות מ-7 אלף לנשים ערביות וחרדיות. כידוע, הפער בין הנשים לגברים עומד על 30%. משרות איכותיות ישפרו את הפרשי השכר".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "צריך שיהיה קמפיין שמסביר למה שילוב נשים וקידום נשים בעבודה יכולים לתרום לעסק ומשתלמת כלכלית. אני מצרה על כך שהכלי שפיתח המחוקק כדי לעודד שיווין מגדרי, נמצא על המדף והמדינה לא השתמשה בו 14 שנים. אני אפנה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי שתנהל מאבק רציני בעת הכנת התקציב, כשהתקציב של יישום החוק הזה יהיה קצת פרופורציונלי. זה מבחן של מה עומד על סדר היום של המשרד: הקצאת תקציבים וביצועים. התחלנו סדרה של פגישות בתעסוקה של נשים ערביות. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא".