הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש –הרשימה המשותפת), קיימה ביום שני דיון בנושא שירותי רווחה לנשים ערביות בדואיות בנגב. יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "זו אוכלוסייה שבשולי השוליים בחברה הישראלית, הערבית, הגיאוגרפית, חברתית וכלכלית. הכי מופלית ומוזנחת, למרות כל הצלחות והישגי הנשים הללו בשנים האחרונות". על כך נמסר הבוקר (רביעי) בעיתון "אל אתיחאד".

נשים ערביות–בדואיות מפגינות נגד הריסת בתים (צילום: פורום דו–קיום בנגב)

לשאלת יו"ר הוועדה מי מגיש לכפרים הבלתי מוכרים שירותי רווחה, השיבה מרים בן עטר, מרכזת שירות פרט ומשפחה במחוז דרום במשרד העבודה והרווחה, כי "יש לנו 9 מחלקות המטפלות ב-15,500 משפחות בדואיות ויש מחסור בכוח אדם איכותי. המחלקות הקיימות מטפלות בפזורה הקרובה אליהן. נפתחו 5-6 שלוחות קטנות שמטפלות במקום ויש משאיות שירות שמגיעות ואין נתונים על תדירות ההגעה. בשנים האחרונות הועברו 30 מיליון שקל, כספים מיוחדים ממשלתיים, שהועברו ישירות לרשויות לפיתוח תכניות".

יו"ר הוועדה: "אתם מציגים תכניות אבל לא ברור כמה משתתפות? מי מודד את האפקטיביות? עד עכשיו לא קיבלתי תשובה על תכיפות הגעת המשאיות. נשים ערביות בדואיות לא מגיעות לשירותים כי אין תחבורה ציבורית, אפילו לא בכניסה לכפרים. איך אפשר לקבל סיוע אם לא יודעים מתי השירות מגיע לישוב לא מוכר"". מפקח מחוזי במשרד הרווחה, חאלד אזברגה הוסיף: "קהל היעד העיקרי הן נשים על קצה הרצף  עם התייחסות לקשיי השפה, קשיים מנטליים והמעטפת המשפחתית. בשנה האחרונה נפתחו מרכזי העצמה בכל היישובים. יש מלווים צמודים למשפחות שבתכנית ורואים שינוי מגמה לחיוב".

חגי מויאל, המפקח הארצי על אלימות במשפחה במשרד העבודה והרווחה, הדגיש ש"עד היום לא היו רפרנטים ברשויות לטיפול באלימות. ננגיש את ההכשרה לנגב ונכשיר כוח אדם מקצועי. עד עכשיו מעבר להכשרות ארציות– מחלקות הרווחה לא הוכשרו לנושא כמחלקות. השנה בגלל הצורך שזיהינו – נכשיר את כל מנהלי מחלקות המשפחה של בתכנית ייחודית לבדואים". ח"כ תומא–סלימאן: "אתם חושבים שתוך שנה תוכלו במצב קיים עם מחלקות שלא נגעו באלימות לספק את השירותים? תחזירו למחלקות שלא פרושות בכלל השטח? תוכלו לעשות שינוי מהותי? מה תעשו לגבי 2016?".

מנכ"לית משותפת עמותת 'סדרה', אמל אלנסאסרה, השיבה: "לפי המחקר שלנו 80% מהנשים לא מגיעות כלל לרווחה וכשהן מגיעות הן מופנות למשטרה. השאלה היא האם המשטרה היא בכלל כתובת. 75% מהנשים נחשפות לכל סוגי האלימות ונמצאות מתחת לקו העוני". לדברי מנהלת מחלקת רווחה בלאקיה, שיפא אלסאנע: "אנו מעבירים הדרכות בנושא אלימות, הדרכה לנערות, פתחנו בתים חמים לנערות ונערים במצוקה, יש לנו תכנית למיגור אלימות ותכנית ייחודית של מגשרים אשר באים מתוך הקהילה".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה: "אלימות ובעיות מעמד נשים קיימות בכל העולם. השוני הוא בהתייחסות החברה וטיפול המדינה. כאשר הבעיה נובעת מקשר מאוד הדוק לעניין המגדרי, ובעיית האלימות היא תוצר של הבנייה חברתית פטריארכלית, אי אפשר להשתמש בכלים עצמם כדי לפתור את הבעיה. שמעתי ממשרד הרווחה שהוכנסו תכניות חדשות ואני מברכת על כך, אבל אנחנו מדברים על בעיה מאוד סבוכה ונשים שמנמנע מהן לקבל את זכויותיהן. נשים שנמצאות בכפרים מוכרים ולא מוכרים, שהמדינה לא קיבלה אחריות על רווחתן ושלומן, ולא סיפקה להן עדיין את הרמה הנאותה מבחינת הרווחה".

ח"כ תומא–סלימאן הדגישה ""לא יכול להיות שעושים לנשים תכנית, טובה ככל שתהיה, אבל אין להן תחבורה להגיע אליה, ואז סוגרים את התכנית כי הנשים לא מגיעות. שם צריך לקחת את הקונטקסט התרבותי ולחשוב איך מנגישים את התכנית לנשים. מאוד חורה לי שארגון נשים טיפל באותה כמות של מקרים שבה טיפל מרכז של המדינה שאמור לדאוג למספר יישובים. זה אומר דרשני אני דורשת לקבל את התכניות העתידיות של שירותי הרווחה, ולא לסגור שום מסגרת כל עוד אין תשובה חלופית נאותה לאותה מסגרת".