נתון רשמי, שנחשף בשבוע שעבר בכלי התקשורת, מיקד את תשומת הלב הציבורית למחדל הקשה במפרץ חיפה. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, התריע כי מחצית מבין הילדים בנפת חיפה שחלו בסרטן בשנים האחרונות, חלו כתוצאה מזיהום האוויר. במילים אחרות, 50% מתחלואת ילדים בסרטן באזור הם תחלואה עודפת, שאחראים לה הבעלים של התעשיות המזהמות במפרץ.
ממצא מטריד זה מצטרף אל דו"ח שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה, ממנו עולה כי חיפה היא העיר ובה זיהום האוויר הקשה בארץ. במשרד אף פועלים להכריז על חיפה כעל אזור מוכה זיהום אוויר.
הנתונים הקשים לא נתקבלו בהפתעה בקרב הפעילים הסביבתיים בחיפה והאזור, המתריעים מזה שנים כי המצב הקיים במפרץ חיפה מסכן את בריאות הציבור, וכי התעשיות מרעילות – פשוטו כמשמעו – את התושבים הנאלצים לחיות סמוך אליהם. חרף זאת, בממשלה לא רק שלא מתכננים לצמצם את הפליטות המסוכנות, אלא אף החלו באישור תכנית להרחבת התפוקה של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) פי שלוש, דבר שיגביר את הזיהום לו יהיו חשופים תושבי המפרץ. תכנית מסוכנת נוספת, הנמצאת בתהליכי אישור, כוללת הקמת נמלים דלקים חדש.
יומיים לאחר שפורסמו הממצאים של משרד הבריאות, התקיימה בחיפה אסיפת חירום של נציגי ארגונים סביבתיים, פעילים ואזרחים מודאגים, כדי לתכנן את המענה ואת המשך המאבק (16.4). בפגישה השתתפו פעילים חיפאיים מרכזיים מארגון "מגמה ירוקה" ומהקואליציה לבריאות הציבור. עוד השתתפו חברי מועצה ממספר רשויות מקומיות באזור המפרץ – שכונה בפי אחד ממשתתפי הישיבה "עוטף בז"ן" – וביניהם סגן ראש עיריית חיפה, ד"ר סוהיל אסעד (חד"ש) וחבר מועצת העיר שפרעם, זוהיר כרכבי (חד"ש).
בתחילת הפגישה סיפר ח"כ דב חנין (חד"ש) שנכח בפגישה, על עבודת הוועדה בראשה עמד, שהוקמה בידי הכנסת, ועסקה בענייני תכנון וסביבה במפרץ חיפה. דו"ח הוועדה, שהוגש בחודש יולי האחרון, ואומץ בידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וכן בידי נציגי עיריית חיפה, ממליץ לבטל את הרחבת בז"ן, וכן לצמצם באופן הדרגתי את פליטות המזהמים.
"ברור מי מפסיד מהזיהום: אנחנו, התושבים, שהבריאות שלנו נפגעת. אבל מהזיהום יש גם מי שמרוויחים", אמר אחד הפעילים שהשתתפו בפגישה, והוסיף: "בעלי התעשיות המזהמות במפרץ מתעשרים ומרוויחים. העובדה שאין מחייבים אותם לעמוד בתקנים מחמירים של פליטת מזהמים, מסייעת להם להשיג רווחי עתק. אם נחייב אותם להתקין מסננים בארובות, להטמין פסולת באופן מסודר במקום להשליך אותה לקישון, ולחדול מהזרמת שפכים תעשייתיים לים – רווחיהם ייפגעו. לכן, המאבק שלנו למען צדק סביבתי הוא גם מאבק נגד אינטרסים כלכליים חזקים של בעלי ההון. אבל אנחנו הרוב – והחיים שלנו קודמים לרווחים שלהם".
