ועידת גלזגו, הון ושלטון: שני התנאים הבסיסיים כדי להיאבק במשבר הסביבה

ועידת האקלים ה-26 של האו"ם נפתחה רשמית אתמול (שני) בגלזגו שבסקוטלנד ותימשך כשבועיים. מטרת העל שלה – לוודא שהמדינות עומדות בהתחייבויות שנטלו על עצמן בהסכם פריס, שנחתם בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה ב-2015. המטרה שהוצבה אז – לפעול יחד כדי שכדור הארץ לא יתחמם ביותר משתי מעלות צלזיוס יחסית לממוצע הטמפרטורות שלפני העידן הקפיטליסטי.

עוד בטרם ננעלה הוועידה ניתן כבר לסכם שהיעדים לא הושגו, ואין זה מקרה. ההיגיון אומר שהאדם תלוי בטבע, ולכן צריך להגן עליו. אבל ההיגיון הקפיטליסטי שונה: הטבע והאדם גם יחד משרתים את ההון, וההון מוכן לפגוע בשניהם על מנת למקסם רווחים.

ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) וחברי חד"ש, מק"י ובנק"י במצעד האקלים בתל-אביב ביום שישי האחרון (צילום: זו הדרך)

 

זאת הבינו היטב יותר מעשרת אלפי המפגינים, רובם צעירות וצעירים, שצעדו במצעד האקלים שנערך במרכז תל-אביב ביום שישי האחרון לקראת ועידת גלזגו. בקריאה למצעד – הפגנת האקלים הגדולה ביותר שנערכה בארץ – נאמר: "ועידת האקלים העולמית חייבת להיות נקודת המפנה בהיסטוריה האנושית והישראלית. לשם כך אנו חייבים להתאחד, כדי להיאבק בתאגידים הגדולים אשר פעילותם מאיצה את תופעות המשבר". ואכן גם בישראל, מזהמי האוויר הראשיים הם התאגידים הגדולים, רובם מופרטים ובבעלות בעל ההון עידן עופר המתגורר בלונדון. הניסיון לימד שממשלת בנט, בדיוק כמו ממשלת נתניהו (כפי שצוין  בדו"ח מבקר המדינה החמור שפורסם בשבוע שעבר), לא תעשה דבר שיפגע באינטרסים של בעלי ההון המקומיים והזרים.  גם המלל הרב בדבר "תקציבי עתק לשמירת הסביבה" ו"ישראל מחויבת לאפס פליטות של גזי חממה עד 2050", מפי ראש הממשלה נפתלי בנט ושריו אינו שווה מאומה.

לעמידת ישראל בסיכומים של ועידת האקלים שני תנאים בסיסיים. הראשון הוא המשך המחאות ההמוניות בנושאי הקפיטליזם, האקלים והסביבה והשגת ניצחון ב"קרב על התודעה". חיוני שנבין כי הקפיטליזם אינו מסוגל לצמצם את הפגיעה בסביבה. חמור מכך: הקפיטליזם יוסיף ויחמיר את המשבר הסביבתי, ולא יעזרו מאה ועידות אקלים בינלאומיות.

התנאי השני הוא הצטרפותם של קהלים חדשים למערכה. בראש ובראשונה: ציבור העובדים המאורגן. על ארגוני העובדים להפנים שהשכירים והשכבות המוחלשות הם הקורבנות המרכזיים של המשבר. ללא הצבת אלטרנטיבה סוציאליסטית-סביבתית ("אדומה-ירוקה") למלל האין סופי של הממשלות המשרתות את ההון – לא תהיה תוחלת למאבק.