ברק אובאמה, הנשיא הנבחר החדש של ארצות הברית, טרם הושבע לנשיאות, אך באמצעות מינוי חברי הקבינט שלו, הוא כבר מבהיר, כי פניו מועדות להמשך המדיניות הניאו-ליברלית של קודמיו.
למרות הקריאות למנות למשרד האוצר כלכלנים מתקדמים בעלי שם כמו ג'וזף שטיגליץ או אדמונד פלפס, בחר אובאמה לשחזר את הפנים הכלכליות של ממשל קלינטון – ממשל שנקט במדיניות של יד קשה ביותר כלפי מעמד העובדים האמריקאי כמו גם נגד מדינות מתפתחות.
לקבינט החדש צורפו שניים מהמתכננים המרכזיים של המדיניות הקפיטליסטית האמריקאית בעשור האחרון – לורנס סאמרס וטימותי גייתנר. סאמרס, הצפוי להתמנות לתפקיד היועץ הכלכלי לבית הלבן, צבר וותק בכהונתו בשתי הקדנציות של ממשל קלינטון. בתפקידים שמילא בממשל זה, היה מעורב באקטים של תוקפנות כלכלית, כדוגמת הסכם הסחר הצפון-אמריקאי (ALENA/NAFTA), שדרדר מיליוני איכרים ופועלים מקסיקנים לעוני ותרם להידרדרותו של מעמד העובדים בארה"ב עצמה. סאמרס גם תמך במדיניות הדה-רגולציה הפיננסית של ממשל קלינטון, שהייתה גורם מרכזי במשבר הפיננסי הנוכחי, ואף ניצח על התעצמות הספקולציות הפיננסיות במהלך שנות ה-90. סאמרס גם הוביל את הניסיון להפרטת מערכת הביטוח הלאומי בארה"ב. אם מהלך זה היה מתבצע, עשרות מיליוני פנסיונרים אמריקאיים היו נותרים חסרי כל בעקבות נפילת הבורסה.
גייתנר, הצפוי להתמנות לתפקיד שר האוצר, כיהן אף הוא בתפקיד בכיר בממשל קלינטון, וכן כיהן בהנהלת הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, מאז 2003. מערכת הפדרל ריזרב היא זו שהעניקה למגזר הפיננסי מתנה בדמות שיעורי ריבית נמוכים באופן דראסטי, מה שהקל על ניפוח שוק משכנתאות הסאב-פריים ומהלכים פיננסיים נוספים, האחראים ישירות למשבר הכלכלי הנוכחי. השנה, העניק גייתנר מתנה נוספת לאוליגרכיה הפיננסית בדמות חילוץ בנק ההשקעות בר סטרנס בידי ענק הפיננסים ג'יי. פי. מורגן, וזאת בחסות הזרקה מאסיבית של כספים ממשלתיים (אך ללא זכר לשליטה ממשלתית בבנק, כמובן).
מינויים אלו מעמידים בסימן שאלה את הבטחות אובאמה לגבש תוכנית "ניו דיל" חדשה לכלכלה האמריקאית. משמעותם ברורה: ארבע השנים הבאות יעמדו בסימן של הסטאטוס-קוו הכלכלי של העשורים האחרונים.
העובדים, המפוטרים, המובטלים, הפנסיונרים והסטודנטים בארצות-הברית יצטרכו להמשיך להלחם נגד הניסיון להפוך את המשבר הכלכלי לתוכנית לחילוצם של בכירי המגזר העסקי, ולמען חלוקה מחדש של ההכנסות והמשאבים.
