החלטת דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, להעתיק את שגרירות ארצו לירושלים עוררה התנגדות עממית נרחבת בשטחים הכבושים וגם בישראל. באותו יום, טבחו כוחות הכיבוש הישראליים למעלה מ-60 ממפגיני תהלוכת השיבה בעזה. שוחחתי עם עקל טקז, חבר מפלגת העם הפלסטינית והאחראי מטעמה לקשרי החוץ, על ההתפתחויות האחרונות בשטחים הכבושים ועל עמדת מפלגת העם באשר לפתרון הסכסוך.
רצועת עזה, ביום שני האחרון, המשבר ההומינטרי הוא פרי הסגר הישראלי (צילום: אקטיבסטילס)
מה טראמפ ונתניהו מנסים להשיג?
מטרתה של ההכרה בירושלים כבירת ישראל – להוציא את העיר מסדר היום של כל מו"מ לקראת פתרון עתידי. העברת השגרירות היא הפרה של החוק הבינלאומי, הרואה בירושלים עיר כבושה. הניסיונות של נתניהו, טראמפ וממשלותיהם להוריד את ירושלים מעל סדר היום הם מכשול גדול בדרך לסיום הסכסוך.
ממשל טראמפ הוא חסר תקדים בתמיכתו הברורה וחסרת האחריות במדיניות הישראלית של המשך הכיבוש וסרבנות השלום. הניסיון ההיסטורי לימד אותנו, כי לא יהיה שלום במזרח התיכון בלי פתרון הסוגיה הפלסטינית.
כיצד הגיבה מפלגת העם לאירועי עזה?
אנו סוברים כי ירי מסיבי לעבר המוני מפגינים לא–חמושים הצועדים באופן שקט ובלתי–אלים, היה פעולה ברוטלית של כוחות הכיבוש הישראליים. הרצח ההמוני בעזה הוא הוכחה נוספת שישראל אינה מעוניינת לפתור את הסכסוך ולהתמודד עמו באופן פוליטי.
ממשלת ישראל מאמינה כי רק בכוח הנשק תוכל לעצור את המאבק העממי הפלסטיני, ומבחינתה כל המפגינים בעזה הם 'טרוריסטים'. זה לא נכון. בתמונות ראינו את עשרות האלפים הצועדים בלי נשק ולמעלה ממאה מהם נורו למוות. עוד אלפים נפצעו, גם הם לא חמושים ולא ביצעו שום פעולה אלימה.
אנו עדים למשבר הומניטרי חמור בעזה. היכן טמון הפתרון למשבר הזה?
ישנה בעזה מצוקה הומניטרית חריפה. אי אפשר להכחיש אותה. אך זו חובתנו להזכיר תמיד כי ישראל אחראית למשבר זה, הנגזר מתוך המצור על עזה ומתוך משטר הכיבוש כולו: סחורות לא מגיעות, תרופות לא נכנסות, חשמל לא מסופק בכמות מספקת.
פתרון המשבר ההומניטרי אינו מנותק מסיום הכיבוש. אדרבה, הוא חייב לעבור דרך הסרת הסגר הישראלי על עזה. זה לא יכול להיות אחרת. בלי מדינה פלסטינית, הכוללת את עזה, לא יימצא פתרון למשבר המחריף. אסור לנתק את הסוגיה ההומניטרית מהסוגיה הפוליטית הרחבה יותר.
בגדה המערבית היו הפגנות בסולידריות עם עזה?
כן. היו הפגנות המוניות בכל ערי הגדה, אך חשוב לומר שהן היו לא רק תחת הכותרת של סולידריות עם עזה. אלה היו הפגנות פוליטיות, שדחו מכל וכל את הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל, את העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, את עמדתה הפרו–מתנחלית של צמרת הממשל האמריקאי, וקראו להכיר בנכבה הפלסטינית במלאות לה 70 שנה ולסלק הכיבוש מקרב עמנו. כצפוי, ההפגנות הוקדשו גם לתמיכה בעזתים שנטבחו בו בזמן בידי כוחות ישראל.
דיברת קודם על פתרון לסכסוך. מה פתרון הסכסוך לדעת מפלגת העם?
אנחנו במפלגת העם הפלסטיני רואים בפתרון שתי המדינות פתרון אפשרי יחיד. יש לחתור להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67', שירושלים המזרחית בירתה. בלא שיאומץ פתרון זה, הסכסוך הלאומי יימשך והדם יוסיף להישפך.
חיים נורמליים לפלסטינים ולישראלים לא יהיו אפשריים לעולם אם לא נאמץ את קווי הפתרון הזה. סיום הכיבוש וכינון מדינה פלסטינית, שעזה חלק ממנה, הוא האופק היחידי לסיום הסכסוך המדמם.
פתרון המדינה האחת נמצא על השולחן. אך את מי הוא ישרת? הוא לא ישרת את הפלסטינים. מדינה אחת לא תהיה מדינה דמוקרטית. היא תהיה מדינת אפרטהייד, שתעניק עוד כוח לצבא הישראלי ולמוסדות הפוליטיים הישראליים, ותדכא עוד יותר את השאיפות הלאומיות הפלסטיניות.
באופן מופשט, אידיאל של מדינה אחת, חילונית ודמוקרטית, איננו רע. להיפך. אך במצב הנוכחי, מדינה אחת משמעה ישות פוליטית שאזרחיה יחיו בה בשתי קטגוריות: אלה שישלטו ואלה שישלטו בהם.
