הביוגרפיה הקולנועית על של הפוליטיקאי, השר וח"כ לשעבר יוסי שריד (ממייסדי מרצ), הוקרנה באחרונה בקפה שפירא בדרום תל-אביב במסגרת הפרויקט "דוקומנטרי בשפירא" בו מוצגים מדי שבוע סרטים תיעודיים שונים. הסרט "יוסי שריד" (או בשמו המלא "חמישים השבועות וחמשת הימים של יוסי שריד כשר חינוך"), של הבמאי אבידע לבני ("רצח בקולנוע צפון", "האגרוף"), הוקרן בעבר בערוץ הוט 8 ובפסטיבל דוקאביב האחרון.

בתום ההקרנה שוחח ליבני יוצר הסרט על תהליך יצירת הסרט. הוא התייחס לליקוט חומרי הארכיון וקיום הריאיונות עם אלמנתו של שריד וחברי הכנסת לשעבר דדי צוקר (מרצ), אברהם בורג (העבודה), שלמה בניזרי (ש"ס) ואהוד אולמרט (הליכוד). חלקם מקורביו לשעבר כמו בורג וצוקר והאחרים מן המחנה הפוליטי היריב.

הסרט הוא נדבך "בפוסט מורטום" שמבצע השמאל הציוני בשנים האחרונות. בשלל ספרים וסרטים דוקומנטריים, סופרים ויוצרים מנסים לנתח את טעויות העבר, כאשר תנועה פוליטית זו עוד החזיקה בכוח פוליטי ובתפקידים מיניסטריאליים.

הסרט עוסק בדמותו של יוסי שריד ובנפילתו הפוליטית כשר החינוך בממשלת ברק בשנת 2000. שריד החליט בזמנו שלא להעביר תקציבים לזרם החינוך של ש"ס, כאשר במקביל מתקיימות שיחת קמפ דיוויד בהן תומך הרב עובדיה יוסף. חודש לאחר מכן, בשל גירעון תקציבי של זרם החינוך החרדי של ש"ס, שריה מפילים את הממשלה, אריאל שרון נבחר ופורצת האינתיפאדה השנייה. קטנוניות או יושרה, בשני המקרים מדובר בקוצר רואי פוליטי

הלקח מהסרט, ומסיפורו הפוליטי הטרגי של שריד, הוא ההבחנה בין עיקר לטפל, בין עתיד שיחות המשא ומתן המדיני ובין אישור תקציב לזרם החינוך החרדי. נדמה שגם כיום מפלגות השמל הציוני לא למדו לקח זה. יורשי השמאל הציוני, יש עתיד והמחנה הממלכתי, מנציחות את העיסוק בטפל, שהוא המאבק באוכלוסיות מוחלשת וקיצוץ בתקציבים, תוך הזנחת העיקר שהוא סיום הכיבוש וקידום צדק חברתי ושיווין לשני העמים.