הוועדה לקידום מעמד האישה: לנשים הערביות אין ביטחון אישי והן מאוימות אישית וחברתית

הוועדה לקידום מעמד האישה דנה אתמול (שני) על השפעת הפשיעה על נשים ערביות, בהשתתפות סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ. יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), אמרה בפתח הישיבה כי ההיבט המגדרי נעלם מן השיח על הפשיעה. עוד ציינה כי מעורבות נשים בפשיעה נמוכה, אולם הפגיעות שלהן כתוצאה מהפשיעה היא גבוהה מאוד.

סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ וח"כ עאידה תומא-סלימאן בישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה שנערכה אתמול בכנסת (צילום: הכנסת)

 

יו"ר נעמת במרחב הגליל המרכזי, חתאם ואכד, סיפרה על פעילות פורום אימהות למען החיים, המהווה כלי למאבק בכל המישורים, לרבות העלאת המודעות להשלכות מעשי הרצח על האימהות וכן הפעלת לחץ על הרשויות על מנת שתבאנה את הרוצחים לדין.

במהלך הישיבה סיפרו מספר נשים את סיפורן האישי ודיברו על האובדן הקשה שחוו עקב רצח בני משפחותיהן: סוהילה עדס סיפרה על אובדן בנה שנרצח בעת שהלך לאכול פיצה עם חבר; כפאח אגבאריה סיפרה על שישה מבני משפחתה שנרצחו והותירו אחריהם 17 ילדים יתומים; זריה נסרה סיפרה על רצח בנה והביעה חשש מכך שילדיה יבואו חשבון עם שני הרוצחים שמסתובבים חופשי; מונא חליל סיפרה על בנה היחיד שנרצח בשכונת חליסה בחיפה.

סגן השר סגלוביץ הגיב לדבריהן: "אני אומר לנשים שחוו אובדן – התפקיד שלי הוא לייצר שינוי ולהכניס את הרוצחים לכלא, אבל לצד זאת יש להוביל שינוי חברתי. עבריינים צריכים להיות מוקעים מצד בני משפחותיהם והחברה הערבית בכלל. המדינה רוצה וחייבת לעשות שינוי, ואני באופן אישי מחויב לו כי אין לנו דרך אחרת. בשנת 2022 ישנה ירידה של 30 אחוז במקרי הרצח בחברה הערבית ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. עם זאת, עדיין יש להעלות את אחוזי פענוח התיקים. נמשיך לעשות כל שביכולתנו על מנת לשנות את המציאות הבלתי נסבלת הזו".

על כך העיר יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש): "מספר הנרצחים בשנה האחרונה ירד ביחס לארבע השנים האחרונות, ואני מקווה שהמגמה הזו תמשיך. אני מאמין שלסגן השר לביטחון הפנים יש רצון טוב ושהוא מנסה. עם זאת, קיימת בעיה מערכתית יותר עמוקה – לא מתנהגים לאזרחים הערבים כאל אזרחים של ממש. כאשר נרצח יהודי בשכונת חליסה בחיפה מקרה הרצח זוכה לטיפול אחר מצד המשטרה, ותוך 24 שעות הגיעו לנאשם. בני המשפחות רוצים לדעת מי רצח את יקיריהם ושהוא יועמד לדין".

נציגת עמותת נשים נגד אלימות, רולא ח'לאילי, הדגישה: "נשים ערביות במדינה מרגישות שאין להן ביטחון אישי. עצרתי הליך מחקרי בנושא שכלל איסוף עדויות בגלל תחושת חוסר ביטחון. אין לנו אפשרות לחקור את הנושא מבלי להיות מאוימות, אישית וחברתית. הרוצחים רוצים להביא לסתימת פיות, ועורכות המחקרים נותרות חסרות הגנה". נציגת "איתך – משפטניות למען צדק חברתי", עו"ד חנאן אלסאנע, הוסיפה: "הנפגעות מהפשיעה מתמודדות עם מצוקות גם בהיבט של רווחה ונפש. הפשיעה גם מונעת מנשים בדואיות להשתלב בשוק העבודה ולהיות נוכחות במרחב הציבורי".

לדברי חברת סגל באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר מהא סבאח: "יש נשים החיות בזוגיות אלימה ולא יכולות לצאת ממנה. אם האישה בוחרת לסיים את הנישואין – חייה הסתיימו. נשים שהעזו להגיש תלונה חוו יחס מעליב ומזלזל מצד המשטרה. יש עליית מדרגה בחיבור שבין הפשיעה המאורגנת לענייני המשפחה, כך שהפשיעה המאורגנת זולגת מהמרחב הציבורי לפרטי".

מפקח ארצי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, סאיד תלי, מסר: "תפקידנו הוא גם להתריע ולהעריך מסוכנות וגם לתת תמיכה לאחר אירוע טראגי. מוצע טיפול פסיכולוגי שניתן באמצעות עמותות המפוקחות ע"י משרד הרווחה. כל אדם שבן משפחה שלו נרצח – זכאי לסל הכולל סיוע נפשי, משפטי וכלכלי". על כך הגיבה יו"ר הוועדה "איך יכול להיות שאף אחת מהנשים פה לא יודעת מזה ולא יצרו איתן קשר?".

חד"ש תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: "בתקופה האחרונה מתחוללים כמה שינויים, וסוף כל סוף המשטרה עושה חלק ממה שהיה צריך להיעשות מזמן. הרשויות מוכיחות שיש יכולת לעשות, והלחץ הציבורי הוא שיכול להביא לתוצאות. צעקת הנשים צריכה להישמע תמיד, ולא נרפה עד שנוכל לחיות בביטחון. פניתי בעבר לראש הממשלה ולשרים לביטחון הפנים בבקשה לצמצם במתן הרישיונות לנשק ולא להרשות זליגת נשק למרחב הציבורי. בנוסף, צריכה להיות תכנית להגנה על עדים לנשים ערביות. יש לוודא גם הרחבה של הייעוץ המשפטי, כך שנפגעות עבירה או בנות משפחה של קורבנות תקבלנה ליווי משפטי".