הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש–הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שני) דיון על הדיווח השנתי בנושא הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה, אשר מוגש לה על פי סעיף 9 בחוק תקנות למניעת הטרדה מינית (חובת מעביד). בפתח הישיבה אמרה יו"ר הוועדה ש"בשנה האחרונה שמענו הרבה תלונות על מקרי הטרדות מיניות ואף תקיפות במוסדות אקדמיים. הדיווח השנתי מכל מוסד להגיש אמור לשקף את כל מה שפורסם וגם את מה שלא פורסם".

ד״ר אילה אליהו, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסרה: "מתוך 152 מוסדות החייבים בדיווח, עד לכתיבת המסמך 65 מוסדות דיווחו לוועדה, מתוכם 42 דיווח מלא. 19 מוסדות דיווחו כי לא קיבלו אף תלונה או פניה בשל הטרדה מינית בין כתלי המוסד. בשנה האחרונה התקבלו 271 תלונות בכלל המוסדות כשרובן הטרדות מילוליות, מתוכן טופלו 231. על פי העולה מן הדיווחים, רוב המתלוננות הינן סטודנטיות". לדבריה "המוסדות האקדמיים נוקטים בדרכי טיפול מגוונות ביחס לתלונות, כאשר הבדלים רבים נובעים מחוסר אחידות באשר להגדרה מהי הטרדה. עוד בולט מניתוח ממצאי הדו״חות כי קיימת בעיה של נגישות המידע. רק 14 מהמוסדות דיווחו כי תירגמו את התקנון למניעת הטרדה מינית לשפות שאינן עברית".

לדברי קרן שרינגטון מהתאחדות הסטודנטים: "בסקר שערכנו בקרב סטודנטים, מספר רב של מתלוננות ציינו כי לא קיבלו סיוע נפשי, ליווי ותמיכה בתהליך. לדעתנו, יש מקרים שכדאי לעודד את המתלוננות לפנות למשטרה. יש חשיבות בהעלאת האמון במוסדות אצל הסטודנטיות והסטודנטים וזה תלוי בהתנהלות הנציבות והמוסד, ביחס אל התלונות ובפתרונות המוצעים. בעיה נוספת נעוצה בכך שאין שקיפות בין מוסדות המל״ג ולכן ישנם מטרידים או החשודים בהטרדה, העוברים בין מוסדות בלא בעיה".

על כך העיר נציג המועצה להשכלה גבוהה, עו"ד עומרי גולן: "המועצה פנתה ב-2013 לנשיאים בבקשה להעביר הדרכות ומידע בנוגע להטרדות מיניות בכל המוסדות. אנו כמועצה מעבירים הנחיות אך איננו מבצעים פיקוח ואכיפה – החוק מטיל עלינו לקבל העתק של הדו״חות השנתיים שנשלחים לוועדה זו. בנוסף, לא קיימת אפשרות לאחידות תקנונים משמעתיים, שכן אלו הם מוסדות עצמאיים וישנו חופש אקדמי".

ח״כ יוסף ג׳בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), לשעבר מרצה באוניברסיטת חיפה, הצטרף לדיון והדגיד: "אני מסכים כי יש מקום שהמל״ג יכנס לתמונה ויפעל לתיאום עמדות ואחידות בענישה. ההתנהלות העצמאית של כל מוסד, והיחסים הקולגיאליים בין המטפלים בתלונות לנילונים, מקשים על הנושא. בנוסף, יש לשקול שכל מוסד ימנה נציג סטודנטים שיהיה כתובת עבור תלונות שכן ישנם יחסי מרות מול סגל מנהלי ואקדמי".

יו״ר הוועדה, ח"כ תומא–סלימאן, סיכמה את הדיון: "העלייה במספרי הדיווחים לוועדה והנוכחות כאן מראה הצלחה. ניתן לראות כי מעקב תורם לשכלול הטיפול בהטרדות במוסדות אקדמיים. יש לדאוג לגיבוש קווים מנחים כללים לטיפול בהטרדות מיניות שיעזרו במילוי הוראות החוק, לצד הנגשת המידע עבור כלל הסטודנטיות והסטודנטים. ההנגשה והטיפול המשופר יביאו שניהם לעלייה נוספת בדיווחים – כחלק מהדרך הנכונה בה אנו נמצאות". עוד הדגישה ש"ישנם שני מוסדות אקדמיים בחברה הערבית שלא טרחו להגיש דיווח כלל – סמינר המורים בחיפה ומכללת סכנין, שזו השנה השנייה שהם לא מגישים. אני רואה את הדברים בחומרה ואפנה אליהם אישית". כמו כן, "בנושא הגברת השקיפות, אני יודעת כי זה גובל בחיסיון ובזכות לפרטיות, אך שיח השקיפות וניידות המטרידנים בין מוסדות אקדמיים דורשים חשיבה אמיתית של מחוקקים וארגונים המעוניינים לתרום לשיח. צריכה להיות אמירה ברורה וחזקה לעידוד המתלוננות לגשת למשטרה, אך לא בכפיה והפעלת לחץ. במקרים חמורים ראוי ומוסרי שהמל"ג תתערב ובכך תחזק את הבירורים הנעשים במוסדות – לו רק בשל מאזני הכוח באקדמיה, שאין ברור כי הם לטובת המתלוננות. העונש האמיתי על הטרדה יגיע ממערכות משפטיות ולא ממוסדות אקדמיים בהם ישנן היררכיות ויחסים קולגיאליים".