הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא "הטרדות מיניות במשטרת ישראל", בו השתתף מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך.
הדיון שנערך אתמול (שלישי) על הטרדות מיניות במשטרת ישראל (צילום: אל אתיחאד)
בפתח הישיבה הודתה היו"ר תומא–סלימאן למפכ"ל על הגעתו וציינה כי נושא הטרדות מיניות העסיק את הוועדה במיוחד מתחילת הקדנציה, "מפרשות שקרו בתוך הבית הזה, וכאלה שקרו בחוץ והשליכו לתוך הבית. זאת מתוך מחויבות שלי ושל הרבה חברות וחברי כנסת, לעקור את התופעה מתוכנו ולשנות את התרבות במדינת ישראל, במכלול האוכלוסיות, שמתייחסת לאישה כחפץ, בצורה לא אנושית, וכן לסייע לנשים להשמיע את קולן ולהתמודד עם הפגיעה בהן".
יו"ר הוועדה ציינה כי בשנה האחרונה פרשיות רבות צפו במשטרה ומספר התלונות עלה כמראה למצב הקיים. "ככל שיש יותר תלונות זה אומר שיותר נשים קיבלו אומץ, ולא שזו תופעה חדשה. השאלה איך גוף מתמודד עם זה. ב-8 למרץ צוטט המפכ"ל באמירה שקוממה רבים שלא יבדקו תלונות אנונימיות בתוך המשטרה. אני ביקשתי הבהרות ואני שמחה שהיום מתקיים הדיון כדי לשמוע ולהבהיר דברים. דווקא בנושא שכ"כ קשה לבוא ולהתלונן עליו ,במערכת שבה ערך אחוות הגברים הוא מאוד חזק והרבה פעמים היה בה סימנים של השתקה, אי אפשר לקיים מדיניות שאומרת כי לא מקבלים תלונות אנונימיות. בכך, למעשה, לא מכבדים את הקושי הקיים אצל נשים לבוא להתלונן בתוך מערכת כזו".
המפכ"ל הגיב לדברים ואמר כי "הדברים עוותו בתקשורת ואין כוונה להתעלם מתלונות אנונימיות בנוגע לעבירות מין: יש חלוקת עבודה מאוד ברורה, מה עושה המשטרה ומה מטופל במחלקה לחקירת שוטרים, שאיננה במשטרת ישראל והיא עצמאית באופן מלא. כל מה שקשור לפלילים נחקר במח"ש, חובת הדיווח מחייבת את כל השוטרים כולל המפכ"ל, וכך כל תלונה שקשורה לפלילים מועברת למח"ש ללא יוצא מהכלל, ותלונות על הטרדות מיניות בתוך זה". יו"ר הוועדה השיבה על הדברים כי "זה לא בידיים של אף אחד להנחות לאן התלונות צריכות להגיע. זכות המתלוננת לפנות לאן שהיא רוצה. עניין רוח המפקד חוזר שוב ושוב. כל אמירה, בגלל המעמד שלך והאחריות שעל כתפך, היא מכוונת, מכוננת ובונה תרבות. ברגע שאתה אומר אני מעדיף, זו הכוונה למתלוננת לבחור לאן להתלונן".
עו"ד אורי כרמל, ראש מח"ש אמר כי "בחקירות נחשפנו לפלח כל כך משמעותי בדרגות הבכירות, וזה מצביע על משהו מאוד עמוק. זה לא משהו שיכול להשתנות באמצעות כלי ספציפי כזה או אחר. שמענו על צעדים שנעשים, אני מעריך שאנחנו בתחילתו של תהליך ולא בעיצומו, הדברים צריכים להימדד לטווח ארוך על ציר הזמן". לדבריו "תלונה של אישה היא דבר מורכב, תלונה בעבודה היא דבר מורכב יותר, ותלונה במשטרה היא מחסום כמעט בלתי עביר. לא דופקות לנו על הדלת מתלוננות על המפקדים שלהם, זה בלתי אפשרי. צריך ליצור אווירה של תמיכה ולכן תלונות אנונימיות שקיבלנו היו הדרך היחידה לטפל". "העובדה שכיום אין תלונות בטיפולנו, עדיין מצריכה אותנו לבדוק שלא מדובר בשקט מלאכותי. אני מזמין את המשטרה, יחד איתנו, לחשיבה איך אנחנו מבטיחים שהשקט איננו פועל יוצא מהמגה אירועים שתרחשו, ומההשלכות על הנשים עצמן", הוסיף עו"ד כרמל.
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא–סלימאן, קראה בסיום הדיון למפכ"ל לפעול לשינוי סעיף ההתיישנות בדין המשמעתי ולהשוותו לתקופת ההתיישנות בדין הפלילי, וסיכמה: "האמירות שאתה שומע, פותחות את הדלת לשינוי. אני פונה אלייך לקחת מהדיון את כל ההערות וההבהרות שניתנו ואולי באמת לנסות לבנות הליך ברור בתוך המשטרה שדן בנושא הזה. אני מחכה גם ליום שתהייה הצהרה מצדך, כי אתה קורא לכל השוטרות להתלונן הן ישירות והן בצורה אנונימית. אמרת שהעיקר זה המעשים, אך אני רוצה גם הצהרות וגם מעשים, וזה ייתן מסר גם לציבור וגם פנימה לארגון. השיח של 'הלשנה' ושל 'שיימינג' למתלוננים או מדוחים חייב להיפסק, ובמקומו אני מקווה שהתחלנו כאן שיח חדש, ובסיס לתרבות חדשה".
