ההסתדרות עתרה הבוקר (רביעי) לבג"ץ נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע להתאגדות עובדי סופר-פארם. בעתירה הבהירה ההסתדרות כי פסק הדין שהתקבל הוא שגוי, ויש בו כדי לפגוע פגיעה ישירה ומיידית בזכות היסוד החוקתית להתארגנות של כ-8,500 עובדי הרשת. עוד ציינה ההסתדרות כי גלומה בו פגיעה רוחבית שעלולה להשפיע על עוד עשרות אלפי עובדים במשק, המועסקים גם הם במסגרת העסקה עקיפה "רב שכבתית".

רשת בתי מרקחת סופר-פארם היא הגדולה ביותר בישארל. החברה נוסדה בשנת 1978 על ידי משפחת קופלר הקנדית, והיא כוללת נכון לינואר יותר מ-290 סניפים ברחבי הארץ והיא פועלת גם בפולין. הרשת הפעילה לחצים על שר הבריאות אהוד אולמרט ב-1990 על מנת להסיר את כל המגבלות על פתיחה וניהול של בתי מרקחת בישראל. אולמרט מינה ועדת בדיקה שהמליצה להסיר את כל המגבלות, בין היתר הוסרו המגבלות על מכירת תרופת ללא מרשם, ניתן אישור למכור תרופות ללא מרשם בכל חנות, והוסרה המגבלה שחייבה בעל בית מרקחת להיות רוקח מוסמך וזאת למרות המאבק של הסתדרות הרוקחים.

תחילתו של ההליך בהתארגנות ראשונית של מאות רבות מרוקחי ברשת סופר פארם, שהצטרפו כחברים בהסתדרות וביקשו להכיר בהתאגדותם ולשפר את זכויותיהם במסגרת הסכם קיבוצי ראשון. המודל בו סופר-פארם פועלת קרוי מודל העמיתים, במסגרתו, כל סניף מאוגד כחברת "איש אחד" (עמית) נפרדת. עם זאת, שליטתה הכלכלית, העסקית, התפעולית והניהולית של סופר-פארם בחברות העמיתים היא מוחלטת. העמית העומד בראש כל סניף מקבל את הסניף ללא כל תמורה ואסור לו להשקיע בסניף מכיסו הפרטי. הרשת עורכת תקציב לכל סניף (חברת עמית) אשר כולל גם את שכר העובדים, ולסניף אסור לסטות ממנו. כמו כן הרשת מכתיבה את תנאי העסקת העובדים ברשת לרבות חוזה ההעסקה, התנאים הסוציאליים להם זכאים העובדים וכל סדרי עבודתם עד הפרט הקטן ביותר.

לאור שליטת רשת סופר פארם בתנאי העסקת העובדים ברשת, דרשה ההסתדרות, במסגרת הבקשות שהגישה לבתי הדין לעבודה, לחייב את הרשת בניהול משא ומתן קיבוצי להסדרת תנאי העסקת עובדי הרשת בהסכם קיבוצי על אף שהרשת אינה מעסיקתם הישירה והפורמלית של העובדים. לאחר הליך ארוך ומורכב שנוהל בבית הדין האזורי, דחה בית הדין האזורי את בקשת ההסתדרות.

ההסתדרות ערערה על פסק הדין האזורי. במסגרת פסק הדין של הערעור, קיבל בית הדין הארצי את טענתה של ההסתדרות כי בהתאם לעקרון "פריצת האוניברסליות", ניתן לראות במי שאינו המעסיק הישיר של העובדים, כמעסיק לצורך חוק הסכמים קיבוציים ולהטיל עליו חובת ניהול משא ומתן. אלא, שבהמשך לכך קבע כי בנסיבותיו הספציפיות של התיק, אין לרשת סופר פארם השפעה משמעותית באופן המקים חובה עליה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות. כנגד קביעה זו הגישה היום ההסתדרות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בטענה כי פסק הדין רצוף שגיאות מהותיות, סתירות לוגיות וסתירות פנימיות אשר יוצרות עיוות דין השולל, הלכה למעשה, את זכות ההתארגנות מ-8,500 עובדי הרשת.

ההסתדרות הדגישה כי לעתירה חשיבות עקרונית, והיא בעלת השלכות רוחב שכן  מספר הולך וגדל של עובדים בעולם התעסוקתי המודרני מועסקים בתבניות העסקה עקיפה "רב שכבתיות", שבה קיים גורם שלישי המעורב בהעסקתו של העובד. מדובר בדפוס העסקה המרחיק את אותו גורם שלישי (דוגמת רשת סופר-פארם) מהמחויבויות המשפטיות הנובעות מקיומם של יחסי עובד מעביד, לרבות ה"סיכון" שבהתארגנות העובדים.

עוד טענה ההסתדרות במסגרת העתירה, כי השימוש הגובר בעולם העסקי במבנים ארגוניים אשר בנויים על העסקה עקיפה, צמצום העסקה ישירה וכדומה, מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, ירידה בחלק העובדים בתוצר ועלייה באי השוויון בין עובדים חזקים לבין עובדים חלשים כמו גם הגדלת אי השוויון בחברה בכללותה. הספרות המשפטית – וגם המשפט המשווה – הכירו בבעיות שנוצרות מההעסקה העקיפה ושרטטו את הפתרון לבעיה – הטלת חובת משא ומתן קיבוצי על המעסיק העקיף כפי שמבקשת ההסתדרות במסגרת העתירה להטיל על הרשת.

 ואולם, כפי שטוענת ההסתדרות, פסק הדין, שפטר את הרשת מחובת משא ומתן קיבוצי, אינו מתמודד עם ההשלכות הקשות של תוצאתו על זכותם החוקתית של העובדים להתארגנות, ועם הפגיעוּת המובנית והאינהרנטית של עובדים המועסקים בתבניות העסקה אלו. פגיעוּת זו ניתנת לריפוי באמצעות הטלת חובת משא ומתן על מעסיקם העקיף. לטענת ההסתדרות, השגיאות בפסק הדין הותירו את העובדים בלי כתובת לניהול משא ומתן אמיתי ואפקטיבי ובכך רוקנו מתוכן את זכותם להתאגד. קביעותיו של פסק הדין יצרו תוצאה בלתי צודקת ופוגענית דווקא כלפי ציבור עובדים שהינו פגיע יותר מלכתחילה ואף מייצרות תמריץ למעסיקים נוספים לפתח פלטפורמות העסקה שמאפשרות להן לחסום אפשרות להתארגנות." "בידי בית המשפט הגבוה לצדק למנוע את הפגיעה באלפי עובדי הרשת ולאפשר להם לעמוד על זכויותיהם", נאמר בעתירת ההסתדרות.