הבחירות: רשימה ערבית אחת תשרת את הימין

במערכת הבחירות הנוכחית, הקולות הקוראים להפלת הימין הולכים ומתרבים. כישלונה של הממשלה להוריד את יוקר המחייה ולהבטיח קיום בכבוד לאזרחים, סרבנותה העקבית להסכם שלום עם ההנהגה הפלסטינית, והמערכה הגזענית שהיא מנהלת נגד הציבור הערבי – כולן סיבות מוצדקות לציבור להשתחרר מעולה של ממשלה זו.

2014-12-28_192947

הדרך היחידה להחלפת שלטון הימין, היא באמצעות יצירת גוש פרלמנטארי בכנסת אשר יחסום את דרכו של נתניהו, ויסתמך על קולותיהם של חברי הכנסת היהודים והערבים ממחנה השמאל וממחנה המרכז. התגברות על ההפרדה בין יהודים לערבים הכרחית כדי להפיל את ממשלת הימין וליצור מקום טוב יותר לחיות בו לכולנו.

ראש הממשלה האחרון שהביא לידי ביטוי הבנה זו היה יצחק רבין, אשר נשען על קולות נציגיהם של האזרחים הערבים, לרבות סיעת חד"ש היהודית-ערבית. הממשלה שהקים הביאה להסכמי הביניים עם הפלסטינים, לשיפור ביחסה של המדינה כלפי אזרחיה הערבים ולהגדלת ההשקעה בחינוך. לצד זאת, מקומה של סיעת חד"ש בגוש החוסם שאיפשר את ממשלתו של רבין, היה משמעותי גם למניעת מהלכים בעיתיים של הממשלה. תהליך זה נגדע עם רצח רבין ועליית נתניהו לשלטון.

יורשיו של רבין בראשות מפלגות המרכז והשמאל-מרכז לא השכילו להבין את חשיבות שיתוף הפעולה עם האוכלוסייה הערבית והנהגתה הפוליטית. מי שהבינו והפנימו היטב את הפוטנציאל שבשיתוף פעולה יהודי-ערבי לקידום השלום, היו דווקא מנהיגי הימין ובראשם ליברמן.

ליברמן קידם בכנסת היוצאת את העלאת אחוז החסימה, כדי לכפות על הסיעות הנסמכות על קולות האוכלוסייה הערבית להתאחד ולרוץ ברשימה משותפת אחת. זאת על אף שמדובר בסיעות בעלות תפיסות עולם שונות בתכלית, כפי שבציבור היהודי קיימות מפלגות בעלות תפיסות פוליטיות שונות. מטרת המהלך של ליברמן היא לכפות איחוד על הציבור הערבי – במטרה להקל על בידודו הפוליטי.

התשובה לליברמן ונתניהו היא בהרחבת הכוח הפוליטי היהודי-ערבי המשותף בכנסת הבאה. רק הצבעה יהודית-ערבית משותפת תשבור את מצור הדה-לגיטימציה על הציבור הערבי בישראל, ותקדם את האפשרות של חיבור בין יהודים לערבים לצורך הקמת גוש-חוסם-ימין, אשר יוכל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולהגיע להסדר קבע המתבסס על סיום הכיבוש ועל הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל.

 

לא גוש אחד

המסגרת הפוליטית היחידה בכנסת אשר מגדירה עצמה כיהודית-ערבית משותפת היא החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). ב-33 סקרי דעת קהל שנערכו בחודשים האחרונים – מאוגוסט ועד ימים אלה – חד"ש לא רק עוברת את אחוז החסימה בכוחות עצמה, אלא אף מגדילה את כוחה ל-5 מנדטים. בהגדלת כוחה של השותפות הערבית-יהודית הזו, טמונה האפשרות של בניית גוש-חוסם-ימין.

עם זאת, העלאת אחוז החסימה מחייבת אותנו להתנהגות אחראית. קיימים קולות התומכים ביצירת רשימה משותפת בין חד"ש לבין רע"ם-תע"ל ובל"ד. לשיטתם, חיבור זה יגדיל את ההצבעה בציבור הערבי, וכן ימנע אובדן קולות שייגרם אם מי מהרשימות לא תעבור את אחוז החסימה.

גישה זו לוקה בחסר. ראשית, משום שאין כל ערובה לכך שרשימה משותפת תוביל לעלייה באחוז ההצבעה. לדוגמא: מצביעים שמרנים מבחינה דתית, המורגלים בהצבעה לרשימת רע"ם, עלולים להישאר בבית ולא להצביע לרשימה שנציגי חד"ש החילונים נכללים בתוכה. חמור מכך, היעדר תחרות בין נציגי הרשימות יוביל לאדישות של הרחוב ושל הפעילים, ויעודד פחות אנשים לצאת מביתם ולהצביע. ואומנם, במקצת מאותם 33 סקרי דעת קהל נסקרה האפשרות של רשימת חד"ש-רע"ם-תע"ל-בל"ד, והתוצאה: רשימה כזו תקבל, לפי הסקרים, בין 7 ל-11 מנדטים. זאת שעה שכיום, לאחר שבבחירות האחרונות התמודדו שלוש הרשימות בנפרד, הן זכו במצטבר ל-11 מנדטים.

שנית, ריצה משותפת מסוג זה עלולה לגרום נזק פוליטי. קיימות מחלוקות אמתיות ועמוקות בין הסיעות בשאלת האסטרטגיה של המאבק בכיבוש ובמיוחד במאבק על זהותה החברתית של האוכלוסייה הערבית. עבורנו, פעילי חד"ש הערבים והיהודים, השאלה הפוליטית המרכזית היא מי יבודד את מי: האם השמאל והציבור הערבי יצליחו לבודד את הימין הקיצוני והפאשיסטי, או שאולי הימין הקיצוני והפאשיסטי יצליח לבודד את השמאל ואת הציבור הערבי. האסטרטגיה הפוליטית המנחה חלק מהכוחות האחרים הפועלים בציבור הערבי – שונה מעמדתנו, גם בשאלה זו.

 

תחרות בריאה בין שתי רשימות

בטרם אנחנו, חברות וחברי חד"ש, נסכים להשתתף בפרויקט פוליטי של שיתוף פעולה בבחירות לכנסת, עלינו לשאול: האם זהותה והתנהלותה היהודית-ערבית של חד"ש תבוא לידי ביטוי במסגרת כזו? האם היא תשמור על קולנו הייחודי, כמבטאת ערכים חילוניים וסוציאליסטיים? האם היא תתרום לכינונו של גוש חוסם ימין? האם היא תעלה את שיעור ההצבעה לכנסת? האם היא תמשוך או תרחיק מצביעים? ומה יהיו ההשלכות הפוליטיות והרעיוניות שלה?

חשוב לזכור, כי האפשרות להקמת רשימה משותפת אחת של כלל הכוחות הפוליטיים הפועלים בקרב האוכלוסייה הערבית, אינה האופציה היחידה על סדר היום. ראשית, קיימת האפשרות שחד"ש תרוץ לבדה, כפי שעשתה בעבר, תעבור את אחוז החסימה בעצמה ואף תגדיל את כוחה. לצד זאת, קיימת גם האפשרות כי חד"ש תחבור לכוחות אחרים בציבור הערבי ובציבור היהודי, וביניהם כוחות עמם חד"ש שיתפה פעולה כבר בעבר, לרבות במערכות בחירות.

אפשרות כזו תאפשר לחד"ש להרחיב את ציבור בוחריה, מבלי לוותר על מי ממצביעיה היהודים והערבים, על אופייה המשותף, על קולה הייחודי או על סדר היום הפוליטי והחברתי שלה. אם תתממש אפשרות זו, ייווצר מצב בו בציבור הערבי תתקיים תחרות בריאה בין שתי רשימות. הדבר יוביל לעלייה באחוז ההצבעה, ויתרום להקמתו של גוש חוסם ימין אשר יסייע במניעת המשך שלטון נתניהו.

אליאנה מחאמיד ואדם אמוראי

 

המאמר עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב