בעלי מניות, הזהרו! הסוציאליזם חוזר! אזהרה זו משמיעים באחרונה אנליסטים של שוק ההון ויועצים פיננסיים לכל המשקיעים "המחנים" את כספם במניות של חברות היי-טק סיניות. הרקע לפאניקה של המשקיעים הוא יוזמה של המפלגה הקומוניסטית הסינית לחיזוק הרגולציה במסגרת המאבק באי-השיוויון ובעליית יוקר המחייה עבור משפחות עובדות בסין, להכנסת סדר בשווקים הכאוטיים ולמניעת מונופוליזציה בענפים מרכזיים של הכלכלה הסינית.

ביולי הכריז נשיא סין שי ג'ינפינג כי ממשלו נחוש להגן על "הוגנות חברתית וצדק, ולפתור כשלים בפיתוח הכלכלי", וזאת על מנת לטפל ב"קשיים הדוחקים ביותר והבעיות שמדאיגות את הציבור". הדברים נאמרו במסגרת נאומו של שי באירוע חגיגי לציון 100 שנים למפלגה הקומוניסטית הסינית. אולי משום כך התייחסה אליו התקשורת המערבית כאל עוד נאום תעמולה סוציאליסטי שאין לייחס לו משמעות רבה. אולם כעת חוזרים רבים ומנסים לקרוא בין השורות כדי למצוא רמזים למה שיתרחש. ואמנם, בחודשים האחרונים פתחו הרשויות הסיניות במה שנראה לרבים בציבור המשקיעים הבין-לאומי כמתקפה ישירה על הונם.

התרחבות ההון הבלתי מוגבלת הגיעה לסיומה

הרגולציה החדשה מגבילה מגוון של תחומים במגזר ההיי-טק הסיני, שגודלו מוערך ב-4 טריליון דולר. היא נוגעת בעיקר בתחומי הביטוח, המסחר דיגיטלי ופיתוח תוכנות פיננסיות. ההגבלים החדשים נועדו למתן את עליית המחירים ולכופף את התעשיה לטובת האינטרס הציבורי.

הרשויות בסין כבר הוציאו לפועל כ-50 פעולות רגולטיביות חדשות שנועדו לסתום פרצות כגון מניפולציה של מחירים, פרסום שגוי, ניצול מונופוליסטי וכשלי הגנה על מידע של צרכנים ומשתמשים ואחרים. לפי המגזין "אקונומיסט", ההגבלות החדשות יובילו לירידה חדה בערך המניות של חברות ההיי-טק הסיניות ולכן גם לפגיעה בתיקי המשקיעים.

נוכח הרגולציות החדשות, שבו חלקים בעיתונות הכלכלית המערבית להשתמש ברטוריקה האנטי-קומוניסטית הוותיקה כדי לתקוף את הממשלה הסינית. המגזין האמריקאי הימני "האינטרס הלאומי" טען כי "הדיקטטורה האישית של שי ג'ינפינג" הורסת את מעמד הקפיטליסטים הסינים.

כלי תקשורת אחרים היו פחות היסטריים אך העבירו מסרים דומים. המגזין "וול סטריט ג'ורנל" הזהיר במאמר מערכת מ-27 ביולי, כי משימתו של שי ג'ינפינג היא להעביר חלקים ניכרים מההון לשליטת הממשלה הסינית. אלן סונג, בעל הון סיני, קונן בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס כי בסין החל "עידן חדש המתעדף הוגנות על פני יעילות". סונג הוסיף כי העידן של "התרחבות קפיטליסטית בלתי מוגבלת הגיע לסיומו".

דוגמא אחת לגל הרגולציה החדש נוגעת בחברות המוכרות ביטוח ברשת. הרגולציה נועדה לעצור הונאה במסחר ברשת ותמחור לא הוגן שגובה מן העובדים סכומים מופרזים. לפי עיתון ממלכתי היוצא לאור בשנגחאי, המדינה רוצה "לטהר את סביבת השווקים" ולהגן על האינטרסים של הצרכנים.

בתחום הקניות ברשת והמדיה החברתית, חוקק בית הנבחרים הסיני חוק חדש להגנה על מידע אישי. חוק זה יכריח ענקי טכנולוגיה כמו עלי באבא וטיקטוק הנמצאת בבעלות התאגיד בייטדאנס, לבקש את הסכמת הצרכנים לפני איסוף המידע האישי שלהם, ולעמוד בדרישות מחמירות בתחום השמירה על המידע והשימוש בו.

נשיא סין שי ג'ינפינג נואם באירוע לציון 100 שנים למפלגה הקומוניסטית (צילום: סוכנות הידיעות שינחואה)

לפני כחודשיים אמר בעל ההון ג'ק מא, המייסד והבעלים של ענקית הקניות ברשת עלי באבא, כי המערכת הרגולטורית הסינית מיושנת ומנוונת וקרא לחידושה. כעת קיבל מא את מה שביקש – אך לא את מה שרצה. מא התכוון לשחרור הבנקים ונותני ההלוואות ממגבלות, אך הממשלה יזמה דווקא צעדים המגנים על הצרכנים מפרקטיקות פיננסיות חסרות מעצורים ומניצול מידע אישי שלהם בידי תאגידים. מבקרים בורגניים של הממשלה הסינית מכנים צעדים אלה "משוגעים" וסבורים כי הם ירסקו את הכלכלה הסינית.

אך לסין אין שום כוונה לרסק את תעשיית ההיי-טק. הממשלה הסינית יודעת היטב כי מגזר זה הוא מרחב לחדשנות ולצמיחה שיהפכו את הכלכלה הסינית למצליחה ביותר במאה ה-21. אך הממשלה הסינית יודעת גם כי הגברת השליטה והפיקוח על מגזר זה דרושים על מנת להבטיח שחברות ההיי-טק ישרתו את החברה הסינית – ולא היא זו שתשרת אותן. אם צריך לפגוע בשגשוג של כמה משקיעים כדי להבטיח זאת – זה מחיר שסין מוכנה לשלם.

הסוציאליזם בכלכלת השוק הסוציאליסטית

מניע נוסף למאמצי הרגולציה הוא הניסיון למנוע מסין ללכת בדרכה של ארה"ב, בה צברו תאגידי היי-טק הגדולים כוח מונופוליסטי והשפעה אדירה על תהליכי קבלת החלטות ממשלתיים. אמזון, גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק הפכו חזקות דיין כדי להשפיע על הבחירות בארה"ב, "לקנות" מחוקקים ולרמוס כל אפשרות לאתגר את פעילותן. המפלגה הקומוניסטית הסינית נחושה למנוע מסין להיות כפופה לגחמות דומות של עליבאבא, דידי, בייטדאנס ותאגידים אחרים.

במשך שנים, לעגו בעלי דעה זחוחים למודל הכלכלי הסיני של "כלכלת שוק סוציאליסטית". מבקרים משמאל טוענים כי סוציאליזם וכלכלת שוק אינם עולים בקנה אחד, ומנגד טוענים מבקרים מימין כי השוק אינו חופשי כל עוד הוא מוכפף למדיניות סוציאליסטית. שני הצדדים טוענים שהאליטה השלטונית בסין השתמשה במודל "כלכלת השוק הסוציאליסטית" כדי לכסות על כוונותיה לסגת מעמדות קומוניסטיות.

אולם סין מניחה כעת את היסודות לכלכלה בריאה יותר, שתהיה חשופה פחות למשברים כלכליים. בטווח הארוך, מבהירה ההנהגה הסינית כי דבקותה במרקסיזם ובסוציאליזם איננה רק מס שפתיים.

סי ג'י אטקינס, "פיפלס וורלד"