מכון אלרוב לחקר הנדל"ן, הפועל במסגרת הפקולטה למנהל באוניברסיטת ת"א, פתח את שנת הלימודים בדיון בנושא פתרונות מוצעים לתאונות העבודה בענף הבנייה. כותרת הדיון הייתה "המחיר הכבד של שוק הנדל"ן". בניגוד לכותרת, הכנס עסק בתאונות הבנייה ולא בשוק הנדל"ן, אך נקודת המוצא הייתה למרות זאת מוסדית–מקצועית ולא פוליטית. תחת האצטלה האקדמית, הדוברים והדוברות הציגו את הבעיות השונות העולות מתוך תחומי פעילותם, אך רבים מהם המשיכו שלא לתת את דעתם באופן מספק לבעיות המהותיות שממשיכות את הקטל בענף הבנייה.

בענף הבנייה בישראל נהרגים פי שניים יותר עובדים בהשוואה לשאר ענפי המשק גם יחד. מספרם נמצא במגמת עלייה. מאז תחילת האלף השלישי ועד סוף 2016 נהרגו 516 פועלים. בשנה הנוכחית נהרגו 29 פועלים ו-189 נפצעו. מועסקים רק 19 פקחים בכל הארץ האמונים על כ-200,000 אתרי בנייה. אתרים נסגרים רק ליומיים לאחר תאונה קטלנית. הקבלנים אינם נענשים בחומרה לאחר תאונות, ולפעמים אינם נענשים כלל. מפני ששיטת ההעסקה היא קבלנית, עובדי הקבלן נאלצים לבחור בין פרנסתם והעמידה בלוחות הזמנים לבין ההקפדה על נהלי הבטיחות.

מנחה הכנס, ניצן צבי כהן, הכתב לענייני עבודה של האתר "דבר ראשון", פתח בקריאת שמותיהם של 29 ההרוגים בענף הבנייה מאז תחילת השנה. חה"כ עבד אל–חכים חאג' יחיא (רע"ם, הרשימה המשותפת) הצביע על הבעיות המרכזיות שהוא זיהה בעקבות סיורים בשטח. כולן ידועות לגורמים האמונים על טיפול בהן, אך אלה ממאנים לנקוף אצבע. עו"ד גדיר ניקולא (קו לעובד) הבהירה כי האדישות לנושא נגרמת משום שעובדי הבנייה נמנים עם קבוצות מוחלשות בחברה. רובם מגיעים ממעמד סוציו–אקונומי נמוך, פלסטינים משני צדי הקו הירוק, מהגרי עבודה. ניקולא האשימה את כל המוסדות המעורבים: המשטרה, רשם הקבלנים אשר מעולם לא מימש את סמכותו לשלול רישיון וגופים נוספים שנציגיהם נכחו בכנס ודאגו לגלגל את האחריות לעבר האחר.

את החותם האקדמי לכנס העניק ד"ר גבריאל רביב, שניסה להציג את הבעיה כבעיה של תת–דיווח במקרים של פציעות לא–קטלניות. לטענתו, אי אפשר לטפל בגורמים לפציעות ולמוות מבלי לדעת מהם הכשלים העיקריים באתרים.

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, סיפק את נקודת מבטם של המעסיקים. ואכן, בריק הסיר אחריות מהקבלנים והאשים את המדינה. הוא הציע "ייעול" בלתי בטיחותי בעליל, וטען כי יש להכשיר במהירות פועלים ותיקים לאכיפת הבטיחות, במקום למנות אנשי מקצוע למשימה. בריק התנגד לקנסות מוגברים לקבלנים, ואף הרים את קולו כדי להישמע נסער. רן כהן, נציג מִנהל הבטיחות התעסוקתית במשרד הכלכלה, תקף את בריק וטען כי על הקבלנים לשאת באחריות במלואה. אך באומרו דברים אלה, גם כהן הסיר את האחריות מהממשלה והטילה על גורמים אחרים.

בסיכום, הכנס כמעט שלא שיתף את העובדים עצמם ופעילים חברתיים, וכותרתו הציגה את הקטל באתרי הבנייה כבעיה המנותקת מציבור זה. למרות זאת היה הכנס צעד נוסף בניסיון להחדיר את הנושא אל התודעה הציבורית. נותר לקוות שהצפת הבעיה תצליח להפסיק סוף כל סוף את הקטל בענף הבנייה ותשנה את סדר העדיפויות השלטוני.

דורית גרסטנפלד

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב