בצלם למזוז: חשש כי ישראל מכוונת התקפות על מטרות אזרחיות

מאז החל המבצע הצבאי ברצועת עזה ביום שבת האחרון, הפציץ הצבא עשרות בתים, מבני ציבור ומתקנים שונים ברחבי רצועת עזה. עקרון ההבחנה, העומד בבסיסו של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, קובע כי על הצדדים הלוחמים להבחין בין אובייקטים אזרחיים למטרות צבאיות ואסור להם לפגוע באופן מכוון באזרחים ובאובייקטים אזרחיים. בפרוטוקול הראשון הנספח לאמנת ג'נבה נקבע כי כדי שאובייקט מסוים ייחשב למטרה צבאית לגיטימית עליו לעמוד בשני תנאים: לתרום באופן אפקטיבי לפעולה הצבאית של האויב ולהיות כזה שהריסתו או נטרולו תקנה לפוגע בו יתרון צבאי מובהק.

אולם, התבטאויות של גורמים רשמיים בימים האחרונים מעוררות חשש כי הצבא אינו שומר על הבחנות אלה במהלך ההתקפות בעזה. כך, ראש הממשלה אמר כי "ישראל אינה נלחמת בעם הפלשתיני אלא בארגון החמאס שחרט על דגלו לפעול נגד תושבי ישראל. בהתאם לכך נבחרו המטרות שהותקפו היום בדגש על כך, שיש להימנע מפגיעה בחפים מפשע". בכתבה שפורסמה אתמול בעיתון "וושינגטון פוסט" צוטט מקור צבאי בכיר כדלקמן: "יש אספקטים רבים של החמאס, ואנחנו מנסים לפגוע בכל הספקטרום כי הכול קשור והכול תומך בטרור נגד ישראל". רס"ן אביטל ליבוביץ מדובר צה"ל מסרה לכתב שהצבא אכן הרחיב את רשימת המטרות שלו בהשוואה למבצעים קודמים, בטענה שהחמאס משתמש בפעולות אזרחיות ככיסוי לפעילות צבאיות. מכאן, לטענתה, "כל מה שקשור לחמאס הוא מטרה לגיטימית."
דובר בצלם הדגיש ש"מדברים אלה משתמע כי המבצע בעזה מכוון נגד כל גורם הקשור בדרך כלשהי לחמאס, גם אם הוא אינו עוסק בפעילות צבאית נגד ישראל. בחינה של האתרים שהופצצו בימים האחרונים מעלה סימני שאלה בנוגע לחוקיות הפגיעה בהרבה מהם". כך, למשל, הפציץ הצבא את הבניין הראשי של המשטרה בעזה והרג, לפי הדיווחים, 42 פלסטינים שהיו בקורס הכשרה ועמדו באותה עת במסדר. במסגרת הקורס המשתתפים לומדים עזרה ראשונה, טיפול בהפרות סדר, זכויות אדם, תרגילי סדר ועוד. לאחר מכן משובצים השוטרים בזרועות השונות של המשטרה ברצועה המופקדות על השמירה על הסדר. דוגמא נוספת היא הפצצתם של משרדי הממשלה אתמול, כולל משרד החוץ ומשרד העבודה, הבינוי והשיכון. בהודעת דובר צה"ל בנוגע לתקיפה זו נאמר ש"התקיפה בוצעה בתגובה לירי הרקטות ופצצות המרגמה המתמשך של החמאס לעבר שטח ישראל ובמסגרת פעולות צה"ל לפגיעה בתשתית ממשל החמאס ופעילי הארגון.
אלה הן רק דוגמאות לאתרים שהם לכאורה אובייקטים אזרחיים מובהקים בהם פגע הצבא. על פניו, הפעילות הנעשית במקומות אלה אינה פעילות צבאית המכוונת נגד ישראל ודובר צה"ל אף לא טען כך. ברור אם כן, שאובייקטים אלה אינם יכולים להיחשב למטרות צבאיות בהתאם לתנאים שנקבעו במשפט ההומניטארי הבינלאומי – הם אינם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולות הצבאיות נגד ישראל וברור שהפגיעה בהם לא תקנה לישראל יתרון צבאי כלשהו, בוודאי לא יתרון צבאי מובהק.
החמאס אחראי על ירי הטילים לעבר ישראל, דבר המהווה פשע מלחמה. אולם, מטבע הדברים, כמי שאוחז בשלטון ברצועת עזה, החמאס מופקד גם על קיומם של החיים הסדירים שם. ככזה, עליו לפקח על פעולתן של כל המערכות האזרחיות ברצועה – בהן מערכת הרווחה, הבריאות, השיכון והמשפט – ולהבטיח את קיומו של הסדר הציבורי גם באמצעות כוחות משטרה. לכן, גם אם החמאס הוא "ישות עוינת" שמטרתה העיקרית היא לערער על קיומה של מדינת ישראל, לא ניתן לגזור מכך שכל פעולה שלו נועדה לפגוע בישראל ושכל משרד ממשלתי הוא מטרה לגיטימית.
הטענה שפגיעה באובייקטים מסוג זה מתיישבת עם הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי אין לה בסיס. פרשנות כזו, המתייחסת לגופים אלה כאל מטרות צבאיות, מרחיבה את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי בצורה שאינה מתיישבת עם ההוראות אלה והיא סותרת את עקרון ההבחנה העומד בבסיס המשפט ההומניטארי הבינלאומי. פגיעה מכוונת במטרות אזרחיות מהווה פשע מלחמה, הדגיש דובר בצלם.