הוועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי דנה אתמול (שלישי) באלימות נגד נשים ברשתות החברתיות במסגרת יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי. בדיון התייחסו חברי הכנסת להנחיה של פרקליט המדינה, שי ניצן, שפורסמה השבוע ל"חקירה והעמדה לדין – בעבירות של פרסום תצלומים, הקלטות או סרטים של אדם, בעלי אופי מיני, ללא הסכמתו". יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), פתחה את הדיון ואמרה: "בעבר התייחסנו לתופעות של אלימות נגד נשים ופגיעה בהן במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. היום האינטרנט והרשתות החברתיות הן נוסף שנושק למרחב הפרטי וגם הציבורי. כל אדם יכול להיות מאד פגיע וסחיט ובקלות מוחלש בתוך המרחב החדש הזה. אנחנו נתמקד בדיון באיך אפשר ואיך קורה שבמרחב הזה מנצלים נשים ומייצרים סוג חדש של אלימות. אפשר לתת הרבה דוגמאות. רק אתמול נודע לי על עוד מקרה של הפצת סרטון דרך אתרים והרשתות החברתיות נגד אישה שנרצחה לפני שבוע. חשוב להגיד שהאחריות מוטלת לא רק על המפיץ הראשון של הסרט אלא על הרבה אנשים נורמטיביים שמשתפים פעולה עם מקרים כאלה ועבירות כאלה. זו אחריות קולקטיבית שלנו כחברה וצריך לקחת אחריות על החברה. אני מברכת על הנחיית פרקליט המדינה, שאומנם יצאה כמעט שלוש שנים אחרי פרסום החוק, וגם על מסע ההסברה של משרד המשפטים אבל אני לא רואה בו תחליף לאכיפה אינטנסיבית".

 בישיבה השתתפה ב' הסובלת מהתעללות ברשת על ידי הגרוש שלה, שמעלה בדף הפייסבוק שלו פוסטים אלימים ומיניים נגדה. "בתור אישה שחוותה אלימות קשה במשך 7 שנים, הפרסום היום הרבה יותר כואב מאגרוף ובעיטה. כשמקבלים מכות בתוך הבית אפשר להסתיר את זה אבל ברגע שהפוסט עולה, צנעת הפרט שלי נעלמת. אחרי שהתגרשתי והייתי במקלט אני עדיין סובלת מאלימות. הרגשת חוסר האונים היא הכי קשה". לדברי עו"ד אסנת קרפלוס ממכון רקמן, הבעל מפיץ פוסטים אלימים לא רק כלפי האישה אלא גם נגדה וכנגד עורכי הדין שמייצגים אותה. על כך העירה יו"ר הוועדה "נפעל מול המשטרה להבין איך האיש הזה, שמפרסם פוסטים כאלה בשמו עם תמונתו והוגשו נגדו תלונות, עדיין ממשיך לעשות את זה. זו אוזלת יד של המשטרה שהבנאדם הזה מסתובב חופשי וממשיך להתעלל".

לדברי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) "שינוי המדיניות הזה התבקש וטוב שהוא מתחיל להתרחש. הרשתות החברתיות הם כבר לא וירטואליות אלא מרחב אישי. נדרשת מדיניות מאד תקיפה. הרבה יותר קל להגיע אל אותם עבריינים ברשתות החברתיות ואני חושב שאפשר להתמודד עם התופעה הזו בצורה אפקטיבית".

על הנחיית שי ניצן התייחס ד"ר דותן רוסו מפרקליטות המדינה "החשיבות של ההנחיה היא במספר מישורים: היא מהווה קול קורא ומעבירה מסר מאד ברור גם לעבריינים פוטנציאלים וגם לבני נוער, בוודאי בעבירה שיש בה חוסר מודעות מצד בני נוער ומעבר לכך, כשנמצא שיש ראיות, החשודים יועמדו לדין גם אם מדובר בקטינים. יש בה התייחסות גם לנושא של הסרת אותם חומרים פוגעניים וגם שמירה על פרטיות הקורבנות". ד"ר רוסו הציג נתונים לפיהם עד עתה הוגשו 30 כתבי אישום בגין עבירה על החוק, 22 עדיין מתנהלים, ובשמונת התיקים שהסתיימו ניתנו שש הרשעות. על כך הוסיפה נציגה נוספת של פרקליטות המדינה, עו"ד לילך וגנר: "מעבר להנחיה, הפרקליטות ומשרד המשפטים מגייסים את כלל העובדים כדי שיעברו בבתי ספר וידברו בפני בני נוער על כך שקיימות עבירות פליליות שהם חשופים להם גם בהיבט של בריונות ברשת בכלל ו"חוק הסרטונים" בפרט. הרבה פעמים צריך להסביר להם שלא רק המפרסם הוא הרע אלא גם כל השרשרת של המעגלי ההפצה חשופים לאכיפה". על פי נתוני המשטרה שנמסרו בישיבה, בשנת 2016 נפתחו 159 תיקים פלילים בגין עבירה על חוק הפצת סרטונים. כשהרבה מהם נסגרים בעיקר בשל הבעייתיות לזהות את המפיץ בתוך מעגלי התפוצה.

ח"כ תומא–סלימאן סיכמה את הדיון: "ראינו היום ששני הנושאים שנידונו בוועדה משתלבים יחד. אני חושבת שנגענו בנושא שעדיין נמצא בחיתוליו ועדיין מנסים לבנות את הכלים להתמודד איתו אבל זה לא פוטר אותנו מאחריות, גם את גורמי האכיפה, המשטרה והפרקליטות וגם לא אותנו, המחוקקים. אני רוצה לברך את פרקליט המדינה על ההנחיה שהוא הוציא ומקווה שזה יביא לשינוי מהותי באכיפת החוק. אנחנו פונים שוב למשטרה ולפרקליטות להציג בפנינו נתונים יותר מדוייקים על הטיפול בתלונות מסוג זה בשלוש השנים האחרונות כדי שנוכל ללמוד את המידע. בנוגע למקרה של ב' שעלה היום בדיון, אני מתכוונת לפנות למשטרה כדי להבין למה התלונה לא טופלה כראוי ולמה עד עכשיו לא נעשה כלום עם אדם שתוקף לא רק את ב' אלא גם את עורכות הדין שלה. בכל הנוגע להסברה בקרב בני הנוער, אני מבקשת שמשרד החינוך יקדם את ההסברה גם בקרב בני הנוער בציבור הערבי ויידע להתאים את התכנים גם לציבור הזה כחלק מההסברה בבתי הספר".