האסיפה השנתית של אקדמיה לשוויון, התארגנות השמאל של המלמדים בהשכלה הגבוהה, נערכה ביום חמישי בשבוע שעבר בבית הספר מנשר בתל–אביב. כ-150 מרצות ומרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים, יהודים וערבים, מכל המוסדות להשכלה גבוהה, השתתפו במפגש שכלל ישיבות מליאה וסדנאות שונות. כמו כן, לקחו חלק בדיונים ישראלים המועסקים באוניברסיטאות בחו"ל. אקדמיה לשוויון סבורה שבעקבות מצוקת ההשכלה הגבוהה בישראל, רבים מבוגרי האוניברסיטאות בארץ נאלצים להגר על מנת למצוא מקום עבודה. חרף ישיבתם בחו"ל, קבועה או ארעית, הם חלק בלתי נפרד מההתארגנות השמאלית המקומית.
חלק ממשתתפי ישיבת המליאה בכנס השנתי של "אקדמיה לשוויון", בשבוע שעבר (צילום: אקדמיה לשוויון)
על פי נתונים שנמסרו באסיפה, באקדמיה לשוויון חברים כ-350 אנשי סגל: 39% מהם מלמדים מדעי החברה, 27% מדעי הרוח ו-12% אמנויות. בחלוקה על פי מוסדות להשכלה גבוהה, 34% מחברי ההתארגנות מלמדים באוניברסיטת תל–אביב, 16% באוניברסיטת בן גוריון ו-14% באוניברסיטה העברית. 83% מחברי אקדמיה לשוויון מלמדים וחוקרים בישראל ו-17% בחו"ל – רובם בארה"ב, בבריטניה, בגרמניה ובהולנד. כשליש מחברי אקדמיה לשוויון נמנים עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות בישראל.
בישיבת המליאה נמסר דו"ח מפורט על הפעילות הרבה בשנה שעברה, שכללה: צוותים שעסקו בחופש אקדמי ובסולידריות עם האוניברסיטאות הפלסטיניות (בייחוד עם אוניברסיטת כדורי שבטול–כרם); עריכת שני כנסים באוניברסיטת תל–אביב ובמכללת תל–חי ובמרכזם – "ניאו–ליברליזם והשכלה גבוהה"; השתתפות פעילה ביום השפה הערבית בכנסת שיזם זו השנה השנייה ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש, הרשימה המשותפת). קבוצה של מרצים ערבים הצטרפה לפעילות אקדמיה לשוויון ויוזמת הקבוצה אף נבחרה לוועד החדש.
צוות מיוחד עסק בשאלת הטרדות מיניות באקדמיה. צוות אחר קידם את הפרויקט "דור ראשון" – קרי: סטודנטים שהגיעו להשכלה הגבוהה ממשפחות שעד עתה לא זכו בהשכלה אקדמית. מדובר לרוב בתושבי שכונות, כפרים ופריפריות. צוות אחר פעל לקדם סולידריות עם מרצים הנרדפים בחו"ל בשל דעותיהם, כגון בארה"ב או בטורקיה.
גולת הכותרת של המפגש הייתה השקת אתר אינטרנט מיוחד: "אקדמיה מגויסת", העוקב אחר שיתוף הפעולה של האקדמיה הישראלית עם הממסד – בייחוד עם הממסד הביטחוני ועם הכיבוש. באתר שהחל לפעול בשבוע שעבר, אלפי מסמכים העוסקים בנושאים אלה והמסודרים על פי עשרות מדורים שונים מ"רדיפת מרצים" ועד "אוניברסיטת אריאל". כל המסמכים נלקחו ממקורות גלויים כגון עיתונות ופרסומים של האוניברסיטאות.
מליאת הכנס בחרה ועד חדש שינהיג את ההתארגנות עד לאסיפה השנתית הקרובה בעוד כשנה ובו חברים מרצים מהסגל הזוטר והבכיר וסטודנטים לתארים מתקדמים. יצוין שבניגוד לעמותות רבות, אקדמיה לשוויון החליטה לאמץ דגם אחר של פעילות. על מנת להבטיח את עצמאותה, מקור הכנסותיה הם אך ורק דמי חבר שמשלמים פעיליה. כך, שרוב הפעילות בארגון היא התנדבותית והוצאותיה נמוכות יחסית וממומנות כולן ממקורות עצמיים, ללא תלות בקרנות, במפלגות, בבעלי הון או במדינה.
במסגרת הכנס נערכו סדנאות רבות, אך ברובן עלתה שאלת "הקוד האתי" שממשלת הימין מנסה להשליט על המוסדות להשכלה גבוהה – חרף התנגדותם של הממסד האקדמי וארגוני הסגל הבכיר והזוטר. על פי ההערכות, שר החינוך נפתלי בנט לא יצליח להעביר את ה"קוד האתי" המקרתיסטי המוצע. למרות זאת ידרוש מהאוניברסיטאות לפעול נגד מרצים התומכים בחרם על ישראל בעקבות הכיבוש הנמשך זה 50 שנה או המתנגדים לכל שיתוף פעולה עם האוניברסיטה שהמפקד הצבאי בגדה הקים בהתנחלות אריאל.
אחת הסדנאות שנערכו במסגרת הכנס של אקדמיה לשוויון עסקה ב"מכללות וניאו–ליברלים". זאת, מתוך הבנה שהקמת המכללות בישראל (בצד האוניברסיטאות) נעשתה במסגרת המדיניות הניאו–ליברלית של ממשלת ישראל והצורך של המשק הקפיטליסטי הישראלי "להשביח את ההון האנושי" על ידי צירוף עובדים אקדמיים אל כוח העבודה.
אחד מסימני ההיכר של המכללות הוא הניצול המחפיר של סגל ההוראה. מרצות ומרצים שלקחו חלק בסדנא שיתפו את המאזינים באלף ואחת הדרכים בהן נעשה שימוש כדי לדכאם ולנצלם – מחוזי עבודה ל-4 חודשים (!) ועד תשאולים על עמדותיהם הפוליטיות כדי לקבוע האם הם "כשרים" להוראה.
בסדנא נידונו גם הדרכים שיש לבחור כדי להגן על זכויות המרצים, ביניהן: התארגנות מקצועית, שדרוגן של המכללות למעמד של אוניברסיטאות מחקר אזוריות, ועד להקמת ארגון ארצי של המלמדים בהשכלה גבוהה – איגוד מקצועי משותף של הסגלים הבכיר והזוטר בכל האוניברסיטאות והמכללות.
