ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח ((UNCTAD, השלוחה הכלכלית של הארגון הבינלאומי, פרסמה באחרונה מחקר ראשוני ומקיף על ההשלכות החברתיות והכלכליות של הפלישה הישראלית לרצועת עזה שהחלה ב-7 באוקטובר בעקבות הטבח בעוטף. המחקר עוסק בין היתר באובדן בתוצר, בפגיעה במשקי הבית הפלסטיניים ובזמן שיחלוף עד לשיקומן של הרצועה ואוכלוסייתה. זאת, על רקע הריגתם של יותר מ-28 אלף תושבים, רובם נשים וילדים, ופציעתם של יותר מ-68 אלף.

אחת המסקנות הראשונות מהמחקר היא, שבמהלך ארבעת החודשים הראשונים למלחמה גרם הצבא הישראלי להרג ולהרס חסרי תקדים ברחבי הרצועה. זאת, בהשוואה למבצעים הצבאיים הישראליים בעזה בשנים 2008, 2012, 2014, 2021, 2022 ובמאי 2023.

מחברי הדו"ח ניצלו נתונים שסיפק מרכז האו"ם למידע באמצעות לוויינים (UNOSAT). חוקרי המרכז חילקו את כל שטחה של הרצועה למשבצות של קילומטר רבוע ובדקו את ההרס שנגרם בכל אחת מהן לבתים ולתשתיות. מהדיווחים עולה כי בין 7 באוקטובר ל-26 בנובמבר, בחודש וחצי הראשונים ללחימה, הרסו ההפצצות הישראליות כ-37 אלף מבנים, רובם בנייני מגורים. לשם השוואה, במהלך 51 ימי ההפצצות הישראליות במסגרת "מבצע צוק איתן",  בין 8 ביולי ל-26 באוגוסט 2014, נהרסו כ-22 אלף מבנים.

שיקום הכלכלה: עד 2035 או 2092?

לפי ועידת האו"ם לסחר ופיתוח, אשתקד ועוד בטרם פרצה המלחמה, ירד הקף התוצר ברצועה ב-4.5%. אך בתוספת ההשלכות הכלכליות של הפלישה הישראלית, התוצר ברצועה ירד בשנה שעברה ב-24%. "מ-2007 ועד 2022, גדל התוצר ברצועה בממוצע שנתי ב-0.4% בלבד. אם המלחמה תיפסק כעת, ובהתחשב בגידול בתוצר שנרשם ב-15 השנים שקדמו לשנת המלחמה, רק ב-2092 ישוב התוצר בעזה לרמתו ב-2022, נאמר במחקר. אולם גם בתרחיש אופטימי של סיוע בינלאומי מוגבר לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה ושל פעילויות שיקום נרחבות שיגדילו את התוצר ב-10% מדי שנה, משערים שרק ב-2035 ישוב התוצר לרמתו ב-2006, לפני שישראל הטילה את המצור על חבל ארץ זה.

במחקר צוין שבעקבות "צוק איתן", במהלכו נהרגו כאלפיים פלסטינים (כ-70% מהם אזרחים לא חמושים), הסתכם הסיוע הבינלאומי לרצועה ב-3.9 מיליארד דולר. "אך עתה, בעקבות ממדי ההרג וההרס הגדולים, יהיה צורך בגיוס משאבים גבוה בהרבה". זאת בהתחשב בעובדה, שעוד בטרם פרצה המלחמה, במחצית הראשונה של 2023, שני-שלישים מתושבי הרצועה חיו בעוני וכמחצית מכוח העבודה סבל מאבטלה. בעקבות המלחמה הנוכחית, שיעור האבטלה ברצועה הוא חסר תקדים בעולם: יותר מ-79% מכוח העבודה.

56 שנות כיבוש ו-17 שנות מצור

עוד עולה מהמחקר, כי כתוצאה מהמלחמה תלויים כ-80% מתושבי הרצועה בסיוע הבינלאומי, אשר כשלעצמו "אינו נותן מענה הולם לצרכי האוכלוסייה הבסיסיים ובמיוחד לצרכי המפונים הרבים. לכן לשוב למצב ששרר לפני פרוץ הקרבות אינו פתרון". על פי ארגון האו"ם לכלכלה, תלוי השיקום של הרצועה בשלושה גורמים מרכזיים: סיום מהיר של הקרבות, סיוע בינלאומי שיועבר בעקבות ההרס הרב וירידה מהירה באבטלה שתתרום לגידול התוצר.

אך גם בתרחיש האופטימי ביותר, "יידרשו עשרות שנים לשקם כלכלית וחברתית את רצועת עזה". לפי המחקר, "לקשיי השיקום, שהם תולדה ישירה של המלחמה, יש שורשים עמוקים והם נעוצים ב-56 שנות כיבוש ישראלי של השטחים הפלסטיניים וב-17 שנות מצור על הרצועה". בין ההמלצות של חוקרי האו"ם לשיקום מהיר של הרצועה: פתיחת הנמל, השבת שדה התעופה הבינלאומי לפעולה, חיזוק הרשות הפלסטינית, השבת מוסדותיה לרצועה והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים שישראל כבשה ב-1967.

עוד בנושא:  https://zoha.org.il/127279