האירועים הרשמיים לציון מלאות 60 שנה לכינון מדינת ישראל ביטאו באופן מוחשי, את היותה של ישראל בת חסות כלכלית – לאיל ההימורים מלאס וגאס וחבריו, ובת חסות מדינית-צבאית – לנשיא האימפריה האמריקאית.
הכינוס העולמי לציון 60 שנות המדינה, שאירגן הנשיא פרס, מומן בעיקר בידי שלדון אדלסון – מיליארדר שעשה את הונו בבתי הימורים בלאס וגאס, ואשר עמדותיו הן ימניות קיצוניות. אדלסון החל לאחרונה בהוצאתו לאור של החינמון "ישראל היום", שכל-כולו – פיאור שמו ועשייתו של ביבי נתניהו, יו"ר הליכוד. אדלסון מתנגד לכל משא-ומתן עם הרשות הפלסטינית, וכינה את ממשלת אולמרט ממשלה "לא לגיטימית", רק משום שהיא עורכת פגישות עם אבו-מאזן וממשלתו.
אך פרס, חתן פרס נובל לשלום, שיתף פעולה בהתלהבות עם איש הימין הקיצוני, שלדון אדלסון, והפך אותו, בזכות הונו (כדברי נחום ברנע, "ידיעות אחרונות", 16.5) "מלך הוועידה", בה כיכבו כל מיני מיליארדרים, אשר תיארו בהתלהבות, כמה תרוויח ישראל, אם רק תניח להם להרוויח ממנה ללא הפרעה.
אירוע אדלסון-פרס מסמל בצורה הישירה ביותר את תלותה הגוברת של ישראל בתאגידים הבינלאומיים, הכובשים בה כל חלקה טובה. נגיד בנק ישראל, בהחלטתו לרכוש 10 מיליארד דולרים, ביטא את עמדות מוסדות המדינה לגבי השירות שעליהם להגיש לכלכלה האמריקאית המתערערת.
אשר לצד המדיני, בא ביקור הנשיא בוש להפגין בבוטות, כי ישראל עצמאית בחסות ארצות-הברית. הנשיא פרס, ראש הממשלה אולמרט ויו"ר הכנסת איציק לא חסכו שבחים מבוש "מנהיג העולם החופשי". ואילו בוש הדגיש את "החזון המשותף" לו ולממסד הישראלי, המייחס לאימפריאליזם האמריקאי שליחות "לטיהור העולם".
ישראל היא, ככל הנראה, המדינה היחידה בעולם, שבה דיבורים כאלה נשמעים ומושמעים שוב ושוב בתיקשורת, מבלי שיעוררו תגובה חריפה מצד חוגים רחבים, המשלמים את מחיר המלחמות והכיבוש.
ישראל, כבת חסות של ההון הבינלאומי ושל האימפריה האמריקאית, אינה מדינה עצמאית באמת, גם אם פורמלית יש לה דגל ומקום באו"ם. ב-1948, ביטאה עצמאות ישראל השתחררות משלטון האימפריה הבריטית. ב-2008, עומדות חגיגות העצמאות בסימן התלות הגוברת בהון התאגידים ובארצות-הברית. הלזה ניתן לקרוא עצמאות?
