הנס בליקס, מי שהיה מזכ"ל סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית, מפציר בישראל ובארה"ב לנהל עם האירנים "משא-ומתן חכם".
בשבוע שחלף, התחרו ביניהם כלי התיקשורת הרשמיים והמסחריים בישראל, מי מהם יביא לאולפן תומך נמרץ יותר בתקיפה אווירית של אירן. וכדי להעלות עוד יותר את המתח, הוסיפו לאיומי המלחמה גם מידע מצמרר על הטילים שיפגעו בישראל, בתגובה לתקיפה של ישראל את אירן. ואם בכל זה לא די, הוסיפו לנו תיאורים על העדר המוכנות של העורף למהדורה גרועה פי כמה של מלחמת לבנון השנייה.
על רקע ההתלהמות המלחמתית, חשוב להאזין לדבריו השפויים של הנס בליקס, שהתראיין ל"ידיעות אחרונות" (27.6).
הנס בליקס הוא דיפלומט שבדי קשיש, אשר מקדיש את זמנו ליעד של בלימת מירוץ החימוש הגרעיני. הוא עושה זאת למרות שאינו נושא בתפקיד רשמי, שכן בשנת 1997 פרש מניהול הסוכנות לאנרגיה אטומית. מבחינתו, האיומים בתקיפת אירן והמדיניות האמריקאית של "ציר הרשע" עלולים להוביל לאסון אזורי.
לכל המנופפים באפשרות כי לאירן תהיה יכולת לנהל מלחמה גרעינית כבר בשנה הבאה, משיב בליקס, כי לאירן יש אומנם מפעלים להעשרת אורניום. להערכתו, לאירן אין סיבה כלכלית לפתח מפעלים להעשרת אורניום, שכן חסכוני יותר לייבא אורניום מועשר, מאשר לייצר אותו. לכן בליקס אינו מבטל את החששות מפני תוכנית צבאית גרעינית אירנית. אך הערכה אינה הוכחה. ולדעת בליקס לא הוכח, שאירן כבר נמצאת על מסלול של השגת נשק גרעיני.
עיקר הביקורת של בליקס אינה על החששות מפני אירן, אלא על המדיניות של פתרון המשבר עם אירן בדרך צבאית. בליקס מתריע מפני מלחמה נגד אירן, שינהלו ארה"ב, ישראל, או שתיהן יחד. אופציה כזאת, מתריע בליקס, היא:
"אופציה לאסון. אם מלחמת עירק הייתה אסון, כל מתקפה צבאית על אירן תהיה אסון גדול יותר, בעל השלכות שאי-אפשר לחזות אותן… הלחץ הזה עלול דווקא להקשיח את עמדותיה של אירן, וכל אלה (- באירן), שמוכנים היום לפשרה, עלולים להתאחד סביב הקיצונים".
מה מציע בליקס כחלופה למלחמה הרסנית ומסוכנת ביותר? בליקס מציע לנהל עם אירן משא-ומתן, כאשר במהלכו יוצעו לה ערבויות ביטחוניות וגם התקבלות לקהילה הבינלאומית. מילוי שני התנאים האלה, מעריך בליקס, יתן למנהיגי אירן סיבה לעצור את תעשיית הפקת האורניום מבלי שיישפך דם. אולם מעצמות המערב וישראל, במקום להציע לאירן משא-ומתן עם הצעות הוגנות, תובעות מאירן קודם להשעות את תוכניתה להעשרת אורניום, כדי שרק אחר-כך הן ייאותו לדבר עמה. בליקס מגדיר גישה זו כמשפילה.
הפתרון הנחוץ והאפשרי, מדגיש בליקס, הוא לנהל עם אירן משא-ומתן, בהשתתפות ארצות-הברית, ובמהלכו להבהיר, כי אין התנגדות לכך, שלאירן תהיה תוכנית גרעינית אזרחית.
הכנות לתקיפה צבאית
אך בישראל, הדברים ההגיוניים של הנס בליקס ושל שירין עבאדי (ר' מיסגרת) נופלים על אוזניים אטומות.
במהלך השנה החולפת, ישראל הייתה שותפה לפחות לשני תרגילים צבאיים גדולים, שמטרתם הייתה – הכנות לתקיפת יעדים מרוחקים, כמו, למשל, אירן.
במרס השנה התקיים בישראל תרגיל מיפקדות ישראלי-אמריקאי גדול לקראת מבצע צבאי משותף אי-שם במזרח-התיכון. אמיר אורן, שדיווח על כך ב"הארץ" (12.3), ציין, כי במיסגרת התרגיל נעשה שימוש בטכנולוגיה כה משוכללת, שבכוחה "ליירט מטוסים מהחלל החיצון".
בשבוע שעבר נערך תרגיל אווירי ישראלי-יווני בחסות נאט"ו, שפרשנים הסבירו את נחיצותו בהכנות לתקיפת אירן.
עוד באוקטובר 2007, תבע אפרים סנה, שכיהן בעבר כסגן שר הביטחון וכחבר כנסת, כי "למקרה שבסופו של דבר איש לא יעצור את אירן בדרכה אל הפצצה, צריכה להיות 'מונחת על השולחן' אופציה צבאית ישראלית" ("הארץ", 10.10.07).
אך מהי המשמעות של אופציה צבאית מול אירן?
איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, אמר בשבוע שעבר בהרצאה בפני העמותה הישראלית להגנה מפני טילים ("הארץ", 3.7), כי "במלחמה הבאה ישוגרו לעבר ישראל (מסוריה ומאירן) 300-250 טילים ארוכי טווח (סקאד ושיהאב) ועוד 5,000 טילים קצרי טווח (קטיושות)".
בן אליהו חישב, כמה טילים ישראל תצטרך לשגר, כדי לנסות לעצור את הטילים שישורו לעברה, אחרי שהיא, כמובן, תירה את יריית הפתיחה.
אך בכל ההרצאה המלומדת, שתמציתה פורסמה, אין אפילו מילה אחת על מיספר הנפגעים, הרוגים ופצועים, שיהיו, ניתן לשער, רובם ככולם אזרחים, לרבות נשים וילדים. אין אפילו מילה אחת על הנזק החומרי שייגרם.
ובאמת, מה חשובים חיי אדם מול ההזדמנות לזרוע הרס?
