תחקירני הארגון לזכויות האדם "בצלם" גבו בימים האחרונים עשרות עדויות של אזרחים פלסטינים וישראלים לגבי החיים תחת ההפצצות. בשבוע שעבר פורסמה ב"זו הדרך" עדותו של חבר הוועד המרכזי של מק"י, פדרו גודלפרב, תושב הקיבוץ ניר יצחק בעוטף עזה. השבוע, בגיליון "זו הדרך", מתפרסמות כמה עדויות שגבו אנשי "בצלם" ברצועת עזה, אשר לא זכו כלל להתייחסות בעיתונות הישראלית בשפה העברית.
חוסה במעון לבעלי מוגבלויות, מספרת על הפצצת המעון שבעטיה נהרגו שתי נשים
קוראים לי מאי נאהד מוחמד חמאדה ואני בת 33. נולדתי בשכונת א-תופאחבעזה, אבל מאז שנת 1994 אני חיה במעון לבעלי מוגבלויות של עמותת "מברתפלסטין" בבית לאהייא. אני סובלת משיתוק מלא בכל הגפיים. המעון הוא הבית היחיד שלי. יש במעון שבעה חדרים ואולם גדול. מחוץ לבניין יש גינה עם עצי זית ודקלים.
בשבת, 12 ביולי, קמנו מוקדם כמו בכל בוקר בחודש הרמדאן, ואכלנו יחד אתארוחת ה-"סוחור" שפותחת את צום הרמדאן. היינו חמישה חוסים במעון באותובוקר, כי בסופי שבוע חלק מהחוסים נוסעים למשפחות שלהם. יחד איתנו הייתההמטפלת שלנו, סלווא אבו אל-קומסאן. שמענו את קריאת המואזין והתכוננו לתפילה. השעה הייתה בסביבות 4:30 בבוקר. פתאום היה רעש חזק של פיצוץ. הכול רעד והקירות התמוטטו. המעון היה מלא אבק ועשן. לקח לי כמה דקות להתאושש, לצאת מההלם ולהבין מה קרה. האבק והעשן קצתנעלמו והיה אפשר לראות.
המעון היה הרוס כולו. חפצים שבורים היו מפוזרים בכל מקום. בדקתי את עצמי וגיליתי שנפגעתי בראש, בבטן וברגליים. לידי ראיתי אתשתי החברות שלי, עולא וסוהא. הן שכבו על הרצפה ולא זזו. המצב שלהן היהנורא. הבנתי מיד שהן נהרגו. הטיל פגע בגג וחדר דרך הקומה העליונה לקומה שלהמעון.
אחרי כמה דקות, הגיע אמבולנס ופינה אותי לבית חולים. בזמן שפינואותי ראיתי שעוד שניים מהחוסים נפצעו וגם המטפלת שלנו, סלווא, נפגעהמכוויות. בזמן שהייתי כבר בבית החולים, סיפרו לי מבקרים, שלפני שהמעון הופצץ, היו שכנים ששמעו ירי של טילי אזהרה. זה היה בערך שבע דקות לפני ההפצצה. אבלאנחנו במעון לא שמענו שום ירי אזהרה. גם אם היינו שומעים, לא היינו מסוגליםלעשות שום דבר, כי כולנו סובלים מנכויות קשות ולא יכולים לזוז בעצמנו. סלווא לא הייתה מצליחה לפנות אותנו משם לבדה. ובכלל, לא עלה בדעתנו שיפציצומעון של בעלי מוגבלויות. הם לא ידעו שזה מה שיש שם? אני לא מבינה למההפציצו את המעון והרגו את שתי החברות שלי.
בכל זאת אני חושבת שהיה לנו מזל, כי יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. המזל היה שההפצצה הייתה בשבת, כי בסופי השבוע הרבה מהחוסים במעון נוסעיםלמשפחות שלהם. במקום 19, היינו במעון ביום של ההפצצה רק חמישה חוסים. אנילא רוצה לחשוב מה היה קורה אם כולם היו שם כשזה קרה. אני עדיין מטופלת בבית החולים, יחד עם שני חברים מהמעון והמטפלת שלנו.
הפצצת בית משפחת אל-בטש בעיר עזה, שקטלה 17 בני אדם
שמי סעיד אל-חדאד ואני גר בשכונת א-תופאח בעיר עזה. מולהבית שלי, בצד השני של הרחוב, נמצאת שכונת אל-בטש. יש שם ארבעה או חמישה בניינים של שתיים-שלוש קומות, בהם מתגורריםבני המשפחה. בשבת, 12 ביולי, בשעות הערב, הייתי בבית וראיתי את הדיווחים בטלוויזיה על המלחמה בין חמאס לישראל. רוב השכנים שלי היו גם הם באותה שעה בבתיםשלהם. אחרים היו במסגדים בתפילת "א-תראוויח", שמציינת את סיום הצום.
בסביבות השעה 22:30 שמעתי שני פיצוצים חזקים שהרעידו את כל האזור. לאהיה קודם שום ירי התראה כמו שעשו במקרים אחרים. הפיצוץ היה קרוב מאוד לביתשלי. זכוכיות בבית התנפצו ועשן סמיך כיסה את האזור. לפי הכיוון שממנו נשמעוהפיצוצים, הערכתי שאחד הבתים של משפחת אל-בטש הופצץ, אבל לא ידעתי איזהמהם. אחרי שווידאתי שבני המשפחה שלי בסדר ושאף אחד מהם לא נפגע, יצאתילרחוב. האנשים ברחוב התקדמו לכיוון שכונת אל-בטש ואני הצטרפתי אליהם והלכתיאיתם.
הפצצת בית הקפה שהרגה 9 בני אדם, שעה שצפו במשחקי המונדיאל
שמי בילאל אל-אסטל. ביום רביעי, 9 ביולי, אחרי שאכלתי את הסעודה המפסקת והתפללתי את תפילת"א-תראוויח", הלכתי לבית הקפה "ווקת אל-מרח" כדי לראות את משחק חצי-גמרהמונדיאל בין הולנד לבין ארגנטינה. בית הקפה בנוי מענפי דקל. הוא בבעלות משפחתאל-סוואלי, ונמצא בחוף הים של ח'אן יונס באזור אל-עזבה. הוא מרוחק בערך 30מטר מקו המים ובערך 200 מטר מבתי התושבים. בבית הקפה היו בערך 13 אנשים, כולם גברים.
ידענו באותו הזמןשמטוסים מפציצים בכמה מקומות ברצועה, אבל הערכנו שבית הקפה הוא מקום בטוח להיות בו. ישבנו יחד וצפינו במחצית הראשונה של המשחק. שתינו קפה ותה והאווירההייתה רגועה. לא שמענו מטוסים באזור.
פתאום היה פיצוץ גדול. כשהבנתי מהקורה, מצאתי את עצמי קבור תחת העפר והחול. נחנקתי מהחול שחסם לי את הנשימה.הצלחתי להרים את הראש אל מחוץ לחול. לא הצלחתי לזוז מהמקום והתחלתי לזעוקלעזרה. היה חושך, אבל הצלחתי לראות שבית הקפה נחרב. הוא פשוט נעלם ובמקומונשאר בור גדול ועמוק. האנשים שהיו בתוכו נקברו תחת החול".
