מאת ג'ייסון פארבמן

החודשים האחרונים היו חודשים של מאבקים חברתיים חריפים בצ'ילה, אשר העמידו בסימן שאלה את יכולתה של ממשלת הימין החדשה, בראשות הנשיא המיליארדר סבסטיאן פיינרה, להמשיך ולנהל את המדינה. כשהתפרץ לאחרונה הר הגעש פויווה בצ'ילה, לאחר שהיה רדום במשך עשרות שנים, ראו בכך רבים מטאפורה להתפרצותם הפתאומית של מאבקים חברתיים, התפרצות החוצה מגזרים וקבוצות – החל מפועלים במכרות נחושת וכלה בתלמידי תיכון ובסטודנטים.

תלמידי תיכון בלב המחאה

החל מאמצע חודש יוני, יצאו רבבות תלמידים ומורים לרחובות, במחאה על מדיניות הממשלה בתחום החינוך. התלמידים השתלטו על כמאה בתי-ספר, והשביתו בהם את הלימודים. בסוף חודש יוני התקיימה הפגנה של 100,000 איש, שהייתה הגדולה ביותר מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית של אוגוסטו פינושה ב-1990. אך גם מול המחאה הנרחבת, המשיך הנשיא פיינרה לקדם בעקביות את הפרטת החינוך. "חינוך הוא מוצר צריכה" – אמר, והוסיף: "רווחים [לתאגידים פרטיים במערכת החינוך] הם התגמול עבור ההשקעה שלהם". עוד קבע, כי חרף ההפגנות ההמוניות – רוב התלמידים אינם תומכים בדרישות המפגינים, ומעוניינים לחזור ללמוד.

הפגנת תלמידי תיכון בשבוע שעבר בעיר מאיפו, צ'ילה (צילום: אל סיגלו)

לאחר שנכשלו הניסיונות להשתמש במשטרה לפיזור ההפגנות, פיטר הנשיא פיינרה את שר החינוך שלו, וכעבור זמן קצר – פיטר גם את המחליף שמונה תחתיו. הנשיא ניסה לקנות את המפגינים בהקמת קרן מלגות בגובה 4 מיליארד דולר, עבור תלמידים ממשפחות עניות. אך מנהיגי מחאת התלמידים דחו את הצעתו, ודבקו בדרישתם – עצירת התוכניות להפרטת החינוך. עוד דורשים התלמידים, כי מערכת החינוך הציבורית תאפשר לימודים בחינם, מהגן ועד לאוניברסיטה.

בצ'ילה ישנם 3.5 מיליון תלמידים, אשר 90% מהם לומדים במערכת החינוך הציבורית. ראשיתה של הפרטת החינוך בצ'ילה, בתקופת הרודן פינושה, אשר אימץ את הדגם הכלכלי הניאו-ליברלי מבית מדרשו של מילטון פרידמן. כעת, מעמידה תנועת המחאה גם את הדרישה להלאמה-מחדש של בתי-הספר שהופרטו. הפגנות תלמידים דומות התקיימו ב-2006, בתקופת הממשלה הסוציאל-דמוקרטית של מישל בשלה. גם אז, חרף מצע הבחירות השמאלי של הסוציאל-דמוקרטים, הגיבה הממשלה על מחאת התלמידים בכוח, וכוחות משטרה התעמתו עם הצעירים המפגינים.

תנופת שביתות נגד התייקרויות

במקביל למחאה ההמונית של התלמידים, תנועת שביתות הולכת ומתגברת באזור מגיאנס, בדרום צ'ילה, שהחלה בהתנגדות להתייקרות של 17% במחירי הגז. במחאה על ההתייקרות, שבתו עובדים בשורה של ערים גדולות, חסמו דרכי גישה לנמלי ים, ושיתקו את תנועת התיירים והסחורות. בהמשך, התרחבו השביתות גם לנמלי התעופה, והביאו לביטול טיסות.

תגובת הנשיא פיינרה לשביתות במחוז מגיאנס, אשר מאוכלס ביותר מ-150,000 תושבים, הייתה לפטר את שר האנרגיה בממשלתו – אך הדבר לא בלם את פעולות המחאה. איגודים מקצועיים נוספים הצטרפו למעגל המחאה, והעלו שורה של תביעות חברתיות. בתוך ימים ספורים, הושגה הסכמה בין הממשלה לבין אסיפת התושבים של מגיאנס, שעיקרה – עלייה של 3% בלבד במחירי הגז, ומתן פטור מתשלום ההתייקרות ל-17,000 המשפחות העניות ביותר באזור.

כורי הנחושת דורשים: "כמו בימי איינדה"

בתחילת יולי, בעת שמחאות התלמידים היו בעיצומן, כ-40,000 עובדי מכרות, מאוגדים ובלתי-מאוגדים, שבתו במשך יום אחד, במחאה על מדיניותה של חברת המכרות הממשלתית. העובדים השביתו את מכרה צ'וקיקאמאטה, שהוא מכרה הנחושת הגדול בעולם, ומהווה מקור לשליש מתוצרת הנחושת של צ'ילה. העובדים תבעו לבטל את פיטוריהם של 2,600 כורים, כחלק מתכנית ממשלתית שסופה בהפרטת המכרות. השביתה התקיימה בדיוק 40 שנים לאחר שנשיא צ'ילה הסוציאליסט, סלבדור איינדה, הלאים את המכרות, ובפי העובדים נישאה הסיסמא – לחזור למדיניות של איינדה. לאחר שגנרל פינושה, בעזרת ארה"ב, הדיח את איינדה ב-1973, המכרות הופרטו. כתוצאה מכך, רק 30% מרווחי הנחושת מגיעים כיום לידי המדינה, והיתר – לידי תאגידים פרטיים בבעלות זרה.

ממכרה צ'וקיקאמאטה התפשטה השביתה למכרה אסקונדידה, שם הכריזו העובדים שביתה ללא הגבלת זמן, במחאה על קיצוץ של 70% בתשלומים הנלווים לשכר. לאחר שהשביתות התרחבו לשורה של מכרות נוספים, הביעו תאגידי הכרייה דאגה, כי תופעת השביתות, העולה להם בעשרות מיליוני דולרים מדי יום, היא "מדבקת".

התעלה מחדש צ'ילה על הגל השמאלי?

בחירתו של הנשיא פיינרה ב-2010, הגם שברוב זעום של 51%, סימנה בעיני רבים את תחילת סופו של "הגל האדום" ששטף את אמריקה הלטינית בעשור האחרון. אך כיום, עם התרחבות אי-השקט החברתי בשורה של מגזרים לאורכה ולרוחבה של צ'ילה, רבים תוהים האם הגל השמאלי הוספד מוקדם מדי. ואכן, חרף רצון הממשלה לנהל מדיניות ימנית בתחומי החברה והכלכלה, מתגברים בצ'ילה הקולות הקוראים לנהל מדיניות של הלאמה ורווחה חברתית, וצ'יליאנים רבים נכונים להשתתף בהפגנות ובשביתות.