מודעה בדבר עריכת כנס היובל להחלטה בעניין הנהגת הרפורמה במבנה החינוך היסודי והעל–יסודי בישראל ("הארץ", 20.4) החזירה אותי במנהרת הזמן 50 שנה לאחור: ליום בו הכריעה הכנסת ברוב של כמחצית מחבריה לבצעה. לרפורמה זו, שכונתה באופן מטעה מהלך של "אינטגרציה במערכת החינוך", התנגדו המורים באופן נחרץ. הסתדרות המורים על כל מרכיביה, לרבות הקומוניסטים, נאבקה ברפורמה. בכנסת היה זה חבר הכנסת הקומוניסט תופיק טובי (ר' תמונה) שביטא בדבריו ובהצבעתו את התנגדות המורים לרפורמה.
בשבוע האחרון של יולי 1968 הובאה "רפורמת האינטגרציה" לאישור סופי במליאה. באותם ימים מנתה הסיעה הקומוניסטית בכנסת (שכונתה אז רק"ח) שלושה חברים. שניים מתוכה, מאיר וילנר ואמיל חביבי, שהו באותו שבוע בחו"ל. לכן נפל עומס פעילותה של הסיעה על כתפיו של טובי. באותם ימים מילאתי אני את תפקיד מזכיר הסיעה.
ב-28 ביולי 1968, יום לפני שהגישה הוועדה המיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל יסודי את המלצותיה לאישור המליאה, דאג מאן–דהו בכנסת להסב את תשומת לבי לאפשרות חשובה: אמנם התנגדותה הנחרצת של הסתדרות המורים לא תעמוד להצבעה במליאת הכנסת מאחר שגוף זה אינו מיוצג בה, אך כל סיעה בכנסת רשאית לאמץ את עמדתה, להגישה כהצעת החלטה ולהעמידה להצבעה במליאה.
חברי הכנסת תופיק טובי ומאיר וילנר במליאת הכנסת (צילום: לע"מ)
הודיתי לבן שיחי והודעתי לו מיד שסיעתנו תאמץ את החלטות מרכז המורים ותעמיד אותן להצבעה. טובי לא אהב, ובצדק, את העובדה שלא נועצתי בו לפני ההודעה, אך בסופו של דבר תמך בצעדי.
אחרי ארוחת הערב במלון בירושלים, הכין טובי את נאומו ואת ההודעה בדבר אימוץ החלטות הסתדרות המורים. ואולם, תוך כדי קריאת ההחלטה של מרכז הסתדרות המורים גילה שזו כוללת בפתיח שלה משפט תמיכה בציונות. היה זה מוקש פוליטי, שסתר את עמדת המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
לאחר התלבטות, הכריע טובי שלא לשנות את ההחלטה בדבר אימוץ העמדה של מרכז הסתדרות המורים. שנינו היינו מודעים לאפשרות שבמפלגה צפויה להישמע ביקורת על ההחלטה, אך חשיבות התמיכה בהתנגדות המורים לרפורמה הובילה אותנו להכריע כי מבחינתנו הפור נפל. במהלך ליל שימורים הוכנו הנאום והצעת הסיכום להגשה במליאה.
קמנו משינה חטופה, עינינו טרוטות, אכלנו ארוחת–בוקר במלון ומיהרנו להגיע לכנסת כדי לאשרר במזכירות את ההנחה של הצעת ההחלטה של הסיעה המאמצת את החלטת הסתדרות המורים נגד הרפורמה.
בשלב זה, אעבור לתיאור ההתרחשויות במליאה בשלב ההצבעות על הצעות ההחלטה לגבי אישור הרפורמה במערכת החינוך על בסיס פרוטוקול הכנסת מיום 29 ביולי 1968.
לאחר שורה של התייחסויות של חברי הכנסת לנושא, נחתה ההפתעה – הודעתה של יו"ר הישיבה, ח"כ דבורה נצר (העבודה): "הצעה לח"כ טובי, שסיעתו אימצה את החלטת הסתדרות המורים". מכאן, את שהחסיר הפרוטוקול, אשלים מהזיכרון:
"היו"ר דבורה נצר: הצעה לח"כ טובי, שהיא הצעת הסתדרות המורים שאומצה בידי סיעתו.
ח"כ מנחם בגין (גח"ל): אינני בטוח שהמאומץ רוצה במאמץ.
ח"כ זאב צור (העבודה): גם אני אימצתי את ההצעה הזאת.
היו"ר דבורה נצר: ההצעה הזו הוגשה תחילה על–ידי ח"כ טובי, ולפי הנוהל קורא את ההצעה מי שהציע אותה ראשון. רשות הדיבור לח"כ טובי.
ח"כ תופיק טובי (רק"ח): כנסת נכבדה, סיעתנו הקומוניסטית הביעה בוויכוח על דו"ח הוועדה הפרלמנטרית את דעתה על מבנה החינוך ועל הבעיות הדחופות בחינוך, שיש לטפל בהן ולפתור אותן לטובת החינוך היסודי והעל–יסודי. בסיכום הדיון על המלצות הוועדה לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל–יסודי בישראל, אנו מוצאים לנכון להציע לכנסת לקבל את ההצעות שהוגשו בידי הסתדרות המורים לוועדה הפרלמנטרית, וזאת מתוך הזדהות עם עיקרי ההצעות האלה, מתוך תמיכה בעמדתה של הסתדרות המורים לגבי מבנה החינוך ומתוך ראיית חובתנו הפרלמנטרית להביאה בפני הכנסת. וזאת היא הצעת ההחלטה שאנו מציעים לקבלה, כפי שנוסחה כאמור על–ידי הסתדרות המורים בישראל: מערכת החינוך בישראל זכאית לרשום לזכותה […]
שר החינוך והתרבות זלמן ארן (העבודה): ההצעה כתובה. אין צורך לקרוא אותה.
היו"ר דבורה נצר: נכון, ההצעה כתובה ואין צורך לקרוא אותה.
ח"כ תופיק טובי: אם תירשם ההצעה במלואה בפרוטוקול, אני מוכן לוותר על הקריאה.
היו"ר דבורה נצר: זה יירשם בפרוטוקול, כאילו קראת".
בהצבעה, תמכו ברפורמה במבנה מערכת החינוך 69 חברי כנסת. שלושה חברי כנסת: תופיק טובי, דבורה נצר [בעברה מורה ומנהלת בית–ספר] וזאב צור הצביעו נגדה. 18 חברי כנסת נמנעו.
יוסף אלגזי
