ח"כ עאידה תומא-סלימאן נבחרה באחרונה למקום השני ברשימת חד"ש לכנסת, והיא שלישית ברשימת חד"ש-תע"ל לכנסת ה-21. היא רשמה הישג היסטורי לפני ארבע שנים כאישה הערבייה הראשונה בראש ועדה פרלמנטרית – הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. מדובר בחברת הכנסת הערבייה הראשונה במפלגה לא-ציונית הממלאת תפקיד זה.
היא נולדה בנצרת במשפחה ערבית-נוצרית, ומתגוררת כיום בעכו. יש לה שתי בנות ושני נכדים. בעלה, ג'יריס, מת מסרטן לפני שמונה שנים. ב-1992 ייסדה את הקבוצה הפמיניסטית הערבית "נשים נגד אלימות" ושימשה כמנכ"לית שלה עד היבחרה לכנסת. היא הצטרפה לחד"ש בתחילת שנות ה-90, ומונתה לעורכת היומון "אל-אתיחאד" ב-2011.
בריאיון לג'ודי מלץ ("הארץ" באנגלית), הצהירה חברת הכנסת תומא-סלימאן (54) גלויות כי היא אינה נמצאת בפרלמנט הישראלי על מנת לרכוש חברים חדשים. ואולם, באותו ריאיון הצהירה על מוכנותה "לעבוד עם היריבים הפוליטיים הגדולים ביותר שלה", אם אלה יעזרו לה לקדם נושאים הקרובים ללבה כזכויות נשים וזכויות עובדים.
בריתות פוליטיות ושיתופי פעולה
"מישהו כמוני בבירור לא הולך לכרות בריתות פרלמנטריות רבות לגבי הנושאים הפוליטיים הגדולים", אמרה באותו ריאיון. "אך למדתי שעליי למצוא בעלי ברית עבור סוגיות שאני מנסה לקדם. היום זה האדם הזה. מחר זה יהיה אחר. אני לא שם כדי ליצור חברויות; אני כן שם כדי לקדם שיתופי פעולה שיוכלו לעזור לאנשים שבחרו בי, אך גם לשרת את אלה שלא בחרו בי. גם את מי ששונאים אותי".
כך למשל יזמה ח"כ תומא-סלימאן, יחד עם ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש), חוק שעבר בכנסת האחרונה, המאפשר לקרבנות התעללות מינית לחשוף את שמם ולחשוף מבחירה את פניהם בתקשורת. אריה דרעי, יו"ר ש"ס ושר הפנים, היה בעל ברית נוסף מהקצה השני של המפה הפוליטית. תומא-סלימאן מספרת כיצד שכנעה את השר דרעי להקצות מיליוני שקלים למעונות יום ביישובים הערביים. בשיחה עם "זו הדרך", היא מסבירה: "התפקיד שלנו, כסיעת חד"ש, הוא לבנות קואליציות בכנסת הבאה ולהוביל אמירה פוליטית שתהא אלטרנטיבה גם לנתניהו וגם לגנץ"
"עושות הכל כדי שנשים ירגישו לא לבד"
אחד הנושאים המשמעותיים בהם עסקה הוועדה בראשותה היה מצוקת הנשים העגונות, ובדומה לכך – תקנות המסדירות את השימוש במקוואות. כאשר תפקידי הדת והמדינה שלובים זה בזה בישראל, הרי שמלחמות הנוגעות לזכויות הנשים כאן כרוכות פעמים רבות בממסד הדתי.
בדצמבר 2017, למשל, סיירה הוועדה בבית שמש. זאת לאחר שהעיר הפכה שדה קרב מרכזי בעניין הדרת נשים מהמרחב הציבורי. מטרת הביקור הייתה לברר מדוע לא נענתה העירייה לפסיקת בית המשפט שהורתה לה להסיר "שלטי צניעות" שנויים במחלוקת.
בשיחה עם "וואלה", אמרה אז תומא-סלימאן כי חברות הוועדה לא הגיעו לבית שמש כדי להתריס או לעורר פרובוקציות. היא הדגישה: "אנחנו עושות את המוטל עלינו, מגיעות למקומות שבהם נשים הודיעו לנו שהן מרגישות מקופחות ונאבקות למענן. אנחנו עושות הכל כדי שנשים ירגישו שהן לא לבד".
מבט לעתיד
ובכל זאת, למרות שסוגיות פמיניסטיות יקרות ללבה, תומא-סלימאן מספרת כי היא מעוניינת להתפרש לכיוונים אחרים בכנסת ה-21.
בשיחה עם "זו הדרך" היא אומרת: "אני יודעת שאני מזוהה בעיקר עם זכויות נשים, אבל אני רוצה להשפיע יותר בנושאי זכויות העובדים ורווחתם. אני גם רוצה להיות מעורבת יותר במאבק לכינון שלום צודק, לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית בצד ישראל בגבולות 1967".
בתשובה לשאלה את מי תעדיף לראות מכהן כראש הממשלה הבא של ישראל – בנימין נתניהו או בני גנץ – מעידה תומא-סלימאן כי אין לה העדפה אמתית. מצד אחד, היא מסבירה כי "יש חשיבות רבה בלחסום את ממשלת נתניהו והכהניסטים". בחוג בית שקיימה השבוע (25.2) בשכונת קריית שלום שבדרום ת"א, אמרה לנוכחים כי "אנחנו לא רוצים שנתניהו יהיה ראש ממשלה. יש לנו ויכוח אדיר עם לפיד וגנץ שבונה קריירה על גופות, אבל עצם העובדה שאולי הם לא יצרפו כהניסטים לממשלה – תהיה הקלה מסוימת".
מנגד, לדבריה, "בני גנץ לא בהכרח יהיה טוב יותר מבנימין נתניהו". "אנחנו כרגע לא בקשר עם המפלגות הציוניות, ובני גנץ חייב להחליט מה עמדותיו ומה סוג הפוליטיקה שהוא רוצה להנהיג אם ירצה לכונן גוש חוסם", אמרה בריאיון שהעניקה לגל"צ השבוע (25.2). "הרצון להתנער מכל מגע עם האוכלוסייה הערבית מעיד על הטיה פוליטית שמובילה בסופו של דבר להסתה גזענית. כך גם לגבי קמפיין של ספירת קופות וניסיון לגזור הון פוליטי ממלחמת עזה 2014".
ואולם, למרות הפסימיות הגוברת בקרב הישראלים והפלסטינים באשר לכדאיות פתרון שתי המדינות, מאמינה תומא-סלימאן כי הוא בהחלט ישים. "יצחק רבין, כשהיה ראש ממשלה, סגר את הדלת על חזון המתנחלים של ארץ ישראל השלמה. אלא שאז בא נתניהו והחיה אותו", היא מתארת ל"הארץ". "אני סבורה שיש חלון הזדמנויות להחזיר אותו לשולחן. אחרת, שני העמים בארץ זו יילחמו עוד 70 שנה".
