בשבוע שעבר עלה לאקרנים ברחבי הארץ הסרט האיטלקי "הון אנושי". כותרת הסרט בעברית זהה לחלוטין לכותרת המקורית (Il capitale umano), והיא מבטאת את הניגוד בין הון שבידי מעטים לבין רוב בני האדם. ואכן, בסוף הסרט הבהיר הבמאי שמדובר במושג הלקוח מהמילון המקצועי של אנשי ענף הביטוח, שפירושו: חישוב אקטוארי להכנסה הצפויה של עובד שנפטר בטרם עת. במקרה של הסרט, מדובר במובטל המחלטר כמלצר עבור חברת אירוח, שנהרג בתאונות דרכים בעת שרכב על אופניים בדרכו הביתה. שמו של הסרט הוא קריצת עין של הבמאי כלפי מושג דומה, אך בעל משמעות רחבה יותר.
צמד המילים "הון אנושי" משמש את המחלקות למשאבי אנוש (שבעבר נקראו "מחלקות כוח אדם"), אשר בהן מטפחים את ה"הון"… לטובת בעלי ההון. תורת ההון האנושי היא תורה כלכלית העוסקת בשוק העבודה, המניחה כי כוח עבודתו של אדם הוא רכוש שעשוי לשנות את ערכו לאורך זמן ובאופן שונה מעובד לעובד, בהתאם לשינויים המתרחשים ב-"איכותו של העובד". תורת "ההון האנושי" היא פיתוח של הכלכלה הקפיטליסטית האמריקאית מסוף שנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה שעברה, שמזוהה עם מספר כלכלנים, המפורסמים שבהם הם ג' שולץ וגארי בקר.
אבל הסרט "הון אנושי" אינו עוסק בתיאוריות כלכליות אלא בפרקטיקות מעמדיות. הסרט, שהופק ב-2014 בבימויו של פאולו וירסי, מתבסס על הרומן בשם זהה שכתב הסופר האמריקאי סטיפן אמידון, ושפורסם ב-2004.
הסרט זכה בפרסים יוקרתיים בינלאומיים ובהתעניינות גדולה באיטליה. יש שכינו אותו "תצלום הרנטגן של החברה האיטלקית בעידן המשבר הקפיטליסטי". ואכן, במרכז עלילת הסרט עומד המשבר, שהחל באירופה בסוף 2008 ושהגיע לשיאו באירועי 2010 המתוארים בסרט, אשר צולם בעיירה בריאנסה ובבירה הכלכלית האיטלקית מילאנו.
הסרט מספר על פציעתו של המלצר רוכב האופניים, ערב חג המולד, לאחר סיום עבודתו בנשף סוף השנה של בית ספר קתולי פרטי ויוקרתי. נהג הג'יפ הפוגע במלצר נוטש אותו, ולמחרת הוא מת מפצעיו. אך מכאן הכול מסתבך.
"איטליה טובעת, זה נכון. ואנו גם תרמנו לכך. אבל לפחות הצלנו את ההון הרב שצברנו ואנו ממשיכים להרוויח" – מתוודה אחד מגיבורי הסרט בפני אשתו. אולם המלצר האלמוני נותר פצוע אנוש בצד הדרך.
נ"ע
