הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות חברת הכנסת עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא ייצוג נשים באקדמיה לרגל יום הסטודנט. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת שהוכן לקראת הדיון, הפערים בין נשים וגברים בקרב הסגל במוסדות עולים ככל שדרגת חברי הסגל עולה.

משתתפות תכניות הדוקטורנטיות של אוניברסיטת בר–אילן (צילום: אוניברסיטת בר–אילן)

לדברי נציגת התאחדות הסטודנטית הארצית, ענבר הוכברג, אחד מהסיבות לכך היא כי ישנה נוכחות מועטה של נשים בוועדות למתן קביעות באקדמיה. על כך הוסיף ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת): "יש בעיה קשה בייצוג של החברה הערבית בכלל , ושל נשים ערביות בפרט, בקושי אחוז אחד של נשים ערביות בסגל אקדמי".

מהנתונים שנמסרו אתמול עולה כי בשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) נשים היוו 59% מכלל הסטודנטים (183,900 אלף). בתואר ראשון נשים היוו 58% לעומת 42% גברים, בתואר שני היוו 62.5% לעומת 37.5% מהגברים ובתואר השלישי הפערים הצטמצמו – 53% לעומת 47%. בבחינת נשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר במוסדות, עולה כי בתשע"ו (2015/16), 32% מחברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות היו נשים. בשנת תשע"ה (2014/15) 43% מחברי הסגל האקדמי הבכיר במכללות האקדמיות המתוקצבות היו נשים. שיעור הנשים בקרב חברי הסגל יורד ככל שעולה דרגת חברי הסגל – שיעור הנשים בקרב חברי הסגל בדרגה הבכירה ביותר – פרופסור מן המניין, היה 17% באוניברסיטאות ו-15% במכללות.
נשים מהוות רוב הלומדים בכל סוגי המוסדות האקדמיים אך במכללות לחינוך שיעורן גדול במיוחד – 79% ולכן בחלוקה לפי תואר ראשון ותחומי לימוד נבחרים שבהם ייצוג הנשים הוא הגבוה ביותר והנמוך ביותר, הנתונים אינם מפתיעים: בחינוך והכשרה להוראה נשים מהוות 83%, במקצועות עזר רפואיים 82% ומנגד, במקצועות המדעים הפיזיקליים נשים מהוות 37%, במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הן מהוות 33% ובהנדסה ואדריכלות 31%.

בנוסף, במסמך הובאו שיעור הנבחנים בבחינות בגרות במקצועות מדעיים ל-2016 ולפיהם שיעור הבנים מקרב הנבחנים בבחינות בגרות במקצועות המדעיים גבוה משיעור הבנות, פרט למקצועות הכימיה והביולוגיה בהם בנות מהוות 8% ו-19% לעומת 6% ו-13% בהתאמה. לעומת זאת, בפיזיקה ומדעי המחשב הפערים גדולים ובנים מהווים 15% ו-13% לעומת 6% ו-5% בהתאמה.

בתום הדיון סיכמה ח"כ תומא–סלימאן: "כל שנה אנחנו מנסות להבין איך שינינו את הנוכחות של נשים באקדמיה. המהפכה אמורה לבוא משם ולשנות תודעה. אני רוצה שתהיה עמדה ברורה של שר החינוך נגד ההפרדה המגדרית , כדי לקדם נשים באקדמיה. אני מקווה שהוות"ת ירחיב את התקציבים שלו לעידוד נשים ע"י מלגות – מעבר ל– 60 מיליון שקל, ייתן תוספת תקציבית ליועצות לקידום נשים באקדמיה. אני רוצה לקבל נתונים מדויקים על מצב הנשים באקדמיה, עם פילוח מגזרי ולא רק מגדרי, וגם תכניות לקידום נשים. אולי הגיע הזמן שהיועצות לקידום נשים באקדמיה ייצרו מדריך לסיוע מגדרי, כדי שיהיה נגיש לכל הסטודנטיות ובכל שלב".