לנוכח הידלדלות הסיוע והתרומות לרשות הפלסטינית, הבנק העולמי פרסם בסוף השבוע דו"ח הכולל "מספר המלצות לשיפור התנאים הכלכליים ולהנחת יסודות לצמיחה בת–קיימא". לפי הדו"ח, לרשות יש פער מימון של 800 מיליון דולר. הדו"ח, בדרכו הניאו–ליברלית של הבנק העולמי, קובע כי הרשות צריכה לצמצם בהוצאות הממשלה על משכורות ופנסיה ולהגדיל את ההכנסות ממערכת המיסוי המקומית. כמובן ש"יש צורך גם לנקוט בפעולות כדי לשפר את אווירת ההשקעות ואת התחרותיות ולסייע לחברות חדשות להיכנס לשוק".
הבנק העולמי גם מותח ביקורת מתונה על הכיבוש הישראלי וקורא ל"הקלה בהגבלות שישראל מטילה על סחר חוץ, היתר גישה למקורות בשטח סי, ופתיחת גישה לרצועת עזה נחוצים לעידוד צמיחה במגזר הפרטי ובתעסוקה. בנוסף, נעצרה ההתקדמות בטיפול בחוב הכספי של ישראל לרשות שנוצר כאשר ישראל גבתה מסי מסחר מפלסטינים אך לא העבירה אותם לרש"פ בניגוד להסכמים קיימים". הבנק העולמי מגדיר את המשק הפלסטיני כ"כלכלה הכושלת". לפי הדו"ח, בתחום האנרגיה "אי היכולת לענות על הצרכים הקיימים בחשמל, ביחד עם גידול של 3.5% מדי בשנה עד 2030, עלול להוביל לאסון אנושי וכלכלי. השקעות המגזר הפרטי חיוניות על מנת לענות על הצרכים העתידיים בתחום האנרגיה. עם זאת, ההשקעה לא תתממש אלא אם הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל ייצרו סביבה מאפשרת מתאימה".
הבנק העולמי סבור שהמשק הפלסטיני צריכה להעמיק את תלותו בכלכלה הקפיטליסטית הישראלית ולדברי הדו"ח "הרשות צריכה לבצע רפורמות בכדי להבטיח שהתחייבויות התשלום לספקי החשמל ממומשות, במטרה לעודד השקעות פרטיות הנחוצות בתחום האנרגיה. הדבר חשוב במיוחד ברצועת עזה כדי לאפשר בניית קו מתח גבוה מישראל אשר ייתן מענה ויקל על משבר האנרגיה. שני הצדדים צריכים גם להעמיד בעדיפות גבוהה את החתימה על הסכם הביניים לרכישת אנרגיה על מנת לתת תנופה לתחנת הכח בג'נין".
