נוכח התסכול מול אי-השפעתה על עתיד סוריה ועל רקע פרשות השחיתות, גובר החשש כי ממשלת נתניהו מתכננת מלחמה נוספת

התרגיל הצבאי הגדול ביותר של צה"ל בשני העשורים האחרונים, שהחל ב-4.9, מדמה מלחמה בגבול הצפון. על רקע התסכול הישראלי נוכח התוצאות המסתמנות של המלחמה בסוריה, משמעות התרגיל רבה. סוריה לא פורקה לכמה מדינות חסות, בשאר אל-אסד נותר על כסאו, אך יותר מכל, ישראל אינה שותפה לדיונים ולהחלטות באשר לעתיד סוריה.

לנתניהו לא ברור עד כמה יוכל לסמוך על הנשיא טראמפ כדי להגשים את מדיניותו, וזאת למרות הגיבוי האמריקאי שניתן להפצצת המתקן הסורי בשבוע שעבר. שיגור הטילים לעבר המתקן היה לא רק התגרות בכל הגורמים באזור, אלא ניסיון בוטה להפגין עוצמה צבאית ולזכות במקום משפיע במשחק האזורי. כשם שאיראן וטורקיה מובאות בחשבון בהחלטותיהן של ארצות הברית ורוסיה לגבי עתיד סוריה, הפרובוקציות של ישראל נועדו להבטיח שגם היא תובא בחשבון.

ביבי וליברמן משחקים באש. תארו לעצמכם שמטוסים ישראליים היו נפגעים מאש סורית או רוסית במהלך אחת הפלישות האוויריות לשטח הריבוני של סוריה. בנובמבר 2015 גרמה סיטואציה דומה משבר דיפלומטי בין מוסקבה לאנקרה. המשך ההתגרות עלול לגרור מלחמה בלבנון או בסוריה. מכונת התעמולה הישראלית כבר החלה לשווק לנו את המלחמה הבאה.

"הכרעה" היא הסיסמה החוזרת בהודעות דובר צה"ל והכתבים הצבאיים בערוצים השונים. לפעמים קשה להבדיל. "זו לא עוד מערכה עם רעיון הרתעתי, לתת למישהו פליק מספיק חזק בשביל שנים של שקט, אלא הכרעה", הצהיר קצין בכיר בפיקוד הצפון שצוטט ברוב כלי התקשורת הישראליים (4.9). הכתב הצבאי של ערוץ 20, נועם אמיר: "בצה"ל קוראים להישג הבא 'הכרעה'. לא משנה אם יתקיים עימות בצפון או בדרום, המטרה הראשונה היא להכריע את האויב ולגרום לו להרים דגל לבן" (5.9). בחדשות ערוץ 2, התוודה הפרשן אהוד יערי על אכזבתו מתוצאות מלחמת האזרחים בסוריה: "ישראל הייתה יכולה לייצר מצב שבו המורדים, לא אל-קאעידה ולא דאע"ש, יושבים ושולטים בכל מרחב הדרום עד למבואות של דמשק. ישראל לא רצתה לעשות זאת כי יש אצלנו רתיעה מלפעול מעבר לגבול" (26.8).

הקצינים והפרשנים מסבירים שעל ישראל להמשיך ולהתערב במלחמת האזרחים הסורית. הם יכולים לנופף בדיבור החלול בדבר "הכרעה", אך במלחמה, אפילו היא כה א-סימטרית, אין הכרעה.  בשם דברור הצבא ובשם תשוקת המלחמה, הופכים הם כלי משחק בשירותו של ראש ממשלה החותר לחזק את מעמד ישראל כ"נושאת מטוסים יבשתית" בשירות האינטרסים של ארצות-הברית.

לנתניהו יש גם אינטרס אישי במלחמה. הוא כבר הוכיח, שאם רק תיפול בחלקו ההזדמנות, הוא לא יבחל בשום אמצעי כדי להסיט את הדיון הציבורי מפרשות השחיתות ולבלום את החקירות נגדו. לאחר שהתקשה להקדים את הבחירות לכנסת, מנסה נתניהו לגרור את ישראל למלחמה אזורית כדי להישאר בשלטון. למלחמה המתוכננת עלינו להתנגד בגלל מניעיו של ראש הממשלה, ובעיקר בגלל המחיר האנושי והכלכלי שהיא תגבה מהעמים.