הארגון משמרת זכויות אדם פרסם אתמול (שלישי) בדו"ח מקיף בו נטען שברשות הפלסטינית בראשות פתח בגדה המערבית ורשויות חמאס ברצועת עזה משתמשות כדבר שבשגרה במעצרים שרירותיים ובעינויים נגד מבקריהן ומתנגדיהן הפועלים בדרכים לא אלימות. "עם העמקת היריבות בין הרשות הפלסטינית לחמאס, כל צד מתנכל לתומכי יריבו", צוין.
שוטרים פלסטינים נגד מפגינים (צילום: מען)
הדו"ח "שתי רשויות, דרך אחת, אפס התנגדות: מעצרים שרירותיים ועינויים תחת הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס", המונה 149 עמודים (באנגלית), סוקר דפוסי מעצר ותנאי כליאה בגדה המערבית וברצועת עזה, 25 שנה לאחר שהסכמי אוסלו העניקו לפלסטינים מידה מסוימת של שלטון עצמי באזורים אלה, ויותר מעשור לאחר שחמאס השתלט בפועל על רצועת עזה. הארגון, שמושבו בארה"ב, מפרט בדו"ח יותר מעשרים מקרים שבהם אנשים נעצרו ללא סיבה נראית לעין מלבד כתיבת מאמר ביקורתי או פרסום ביקורתי בפייסבוק, או השתייכות לארגון הסטודנטים או לתנועה הפוליטית הלא נכונים.
לדברי טום פורטיוס, סגן מנהל התוכניות בארגון, "עשרים וחמש שנה אחרי אוסלו, הרשויות הפלסטיניות קיבלו רק סמכויות מגבלות בגדה המערבית וברצועת עזה. ובכל זאת, היכן שיש להן אוטונומיה, הן פיתחו מדינות משטרה מקבילות. קריאות של גורמים פלסטיניים רשמיים להגן על הזכויות של פלסטינים נשמעות חלולות בשעה שהם מרסקים כל התנגדות".
הארגון ראיין 147 עדים, ובכלל זה עצורים לשעבר וקרוביהם, עורכי דין ונציגים של ארגונים לא ממשלתיים, וסקר ראיות מצולמות, דוחות רפואיים ומסמכים משפטיים. בדו"ח ניתן ביטוי לתגובות מהותיות של מנגנוני הביטחון העיקריים המעורבים בהפרות על ממצאיו.
שימוש שיטתי במעצרים שרירותיים ובעינויים מפר את האמנות הבולטות לזכויות האדם שאליהן הצטרפה פלסטין לאחרונה. ככל שעלה בידי חוקי הארגון לברר, רק אנשים ספורים מקרב כוחות הביטחון הועמדו לדין בגין ביצוע מעצרים פסולים או שימוש בעינויים, ואיש מהם לא הורשע במעשים כאלה.
"האיחוד האירופי, ארצות הברית וממשלות אחרות, התומכים כלכלית ברשות הפלסטינית וברשויות חמאס צריכים להשעות את הסיוע ליחידות או למנגנונים הספציפיים המעורבים בשימוש הנרחב במעצרים שרירותיים ובעינויים. זאת, עד אשר הרשויות ישימו קץ לפרקטיקות אלה וימצו את הדין עם האחראים להפרות", נמסר.
לדברי שעוואן ג'בארין, מנכ"ל הארגון הפלסטיני לזכויות האדם אל–חאק וחבר בוועדה המייעצת לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה של משמר זכויות אדם, "העובדה שישראל מפרה באופן שיטתי את הזכויות הבסיסיות ביותר של הפלסטינים אינה סיבה לשתוק מול הדיכוי השיטתי של התנגדות ומול העינויים בידי כוחות הביטחון הפלסטיניים".
שתי הרשויות הפלסטיניות מתכחשות לכך שההפרות אינן מתמצות במקרים חריגים, אשר לטענתן נחקרים והאחראים להן נדרשים לתת עליהן את הדין. הראיות שנאספו על–ידי הארגון סותרות טענות אלה.
הרשויות הפלסטיניות מרבות להסתמך על חוקים רחבים מדי, המגדירים כעבירות פליליות מעשים כמו "העלבת בכירים", גרימת "סכסוכים בין פלגים" או "פגיעה באחדות המהפכנית". זאת, כדי לעצור את מתנגדיהן לימים או לשבועות, ואז לשחרר את רובם מבלי להעמידם לדין, כשלעיתים קרובות הן משאירות את התיקים נגדם פתוחים. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אף החזיקו 221 פלסטינים למשך פרקי זמן שונים במעצר מנהלי ללא כתב אישום או משפט, מכוח צווים שהוציאו מושלי מחוזות. כך לדברי הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם (ICHR), גוף מפקח הפועל מכוח החוק הפלסטיני.
כמה מהאנשים שהיו עצורים בידי הרשות הפלסטינית ורואיינו על–ידי הארגון נעצרו גם בידי ישראל, המקיימת תיאום ביטחוני עם כוחות הרשות הפלסטינית. ברצועת עזה שלטונות חמאס מתנים לעיתים את שחרורו של עציר בחתימתו על התחייבות להפסיק את הביקורת או המחאה.
ב-27 בספטמבר דיווחה הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם כי במהלך ימים ספורים, כוחות הביטחון של רשויות חמאס ברצועת עזה עצרו יותר מ-50 בני אדם המזוהים עם פתח וכוחות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית עצרו יותר מ-60 בני אדם המזוהים עם חמאס.
במקרים שתועדו, פעמים רבות כוחות פלסטיניים איימו על עצירים, הכו אותם וכפו עליהם תנוחות לחץ מכאיבות למשך פרקי זמן ממושכים, ובין השאר השתמשו בכבלים או בחבלים כדי למשוך את זרועותיהם מעלה מאחורי גבם. הרשויות נוקטות באופן קבוע טקטיקות דומות כדי לסחוט הודאות מאנשים שנעצרו בגין עבירות סמים או עבירות פליליות אחרות. אנשי כוחות הביטחון אף מאלצים עצירים בדרך קבע לתת להם גישה לטלפונים הסלולריים שלהם ולחשבונותיהם במדיה החברתית. צעדים אלה נועדו להעניש את מתנגדי הרשויות ולהרתיע אותם ואנשים אחרים מפני פעילות נוספת.
על אף שהרשויות מקבלות באופן קבוע תלונות מאזרחים, ויש להן מנגנונים לבדיקתן, רק מיעוטן הובילו לממצאים בדבר מעשים פסולים, כך על פי נתונים שסיפקו כוחות הביטחון. מספר התלונות שהובילו לצעדים משמעתיים או לפתיחה בהליכים פליליים מועט אפילו יותר.
על הרשויות הפלסטיניות לציית לאמנות זכויות האדם הבינלאומיות שאליהן הצטרפו בחמש השנים האחרונות. רשויות חמאס אמרו במכתב ששיגרו לארגון Human Rights Watch כי הן רואות עצמן מחויבות לקיים את כל האמנות הבינלאומיות שאושררו על–ידי הרשות הפלסטינית. ציות לאמנות מחייב את הרשויות הפלסטיניות לוודא שגוף עצמאי יבדוק את אתרי המעצר וכי הרשויות יחקרו תלונות באורח מהימן וינקטו צעדי ענישה הולמים כאשר הדבר נדרש.
יצוין שארה"ב ומדינות באירופה מספקות תמיכה לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. בעוד ארה"ב קיצצה בשנת 2018 את המימון לשירותי הבריאות והחינוך הפלסטיניים, ובכלל זה כל התמיכה בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), היא המשיכה להקצות כספים לכוחות הביטחון של הרשות. רשויות ארה"ב ביקשו מהקונגרס אישור להעברת סיוע בסך 60 מיליון דולר עבור שנת הכספים 2018, ו-35 מיליון דולר עבור שנת הכספים 2019, עבור כוחות הביטחון של הרשות.
