מרכז אדוה פרסם לאחרונה מחקר הבוחן את ההשלכות הכלכליות והחברתיות על ישראל של החלטת ממשלת הימין, בגיבוי ממשל טראמפ, לספח שטחים פלסטיניים כבושים. לדברי חוקרי מרכז אדוה, "כל מהלך חד צדדי, בכל עיתוי הוא מתכון להחרפת הסכסוך ולפגיעה קשה בפלסטינים. כל פגיעה בפלסטינים פוגעת בסופו של דבר בישראל".
המשק הקפיטליסטי הישראלי, המסתמך במידה רבה על ייצוא וסחר חוץ, "רגיש מאוד לשילוב בין משברים כלכליים עולמיים לבין משברים כלכליים מקומיים, שגורמים העימותים האלימים הבלתי–פוסקים עם הפלסטינים. מצב דומה של משבר כפול עלול להתרחש שוב עכשיו, אם הכרזה על סיפוח תוביל להתנגדות פלסטינית רחבה, שעה שישראל מתמודדת עם המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה העולמית".
הפגנה ישראלית–פלסטינית נגד הסיפוח והכיבוש, שבת 27 ביוני, בצפון ים המלח (צילום: וואפא)
דוגמא למשבר כפול היא האינתיפאדה השנייה שהחלה בספטמבר 2000, אשר "גרמה לשפל כלכלי שבנק ישראל הגדירו כממושך ביותר בתולדות המדינה. נזכיר כי עקב השליטה הצבאית על הפלסטינים, ישראל חשופה מזה שנים לכפל משברים, הן כאלה החלים על כלל העולם והן כאלה החלים רק על ישראל. כפילות זו יוצרת רכבת הרים כלכלית".
שיעור אבטלה ללא תקדים
משבר הקורונה מאיים על דירוג האשראי של ישראל, כשם שהוא מאיים על רוב הארצות – בייחוד בפריפריה הקפיטליסטית העולמית. אולם במקרה של ישראל, לדברי אדוה, כוונת הסיפוח מוסיפה סיכון מיוחד בדמותה של אי יציבות מדינית. "הייתם מקבלים דירוג אשראי טוב יותר אלמלא הסיכון הביטחוני", אמר נציג סטנדרד אנד פור במעמד העלאת הדירוג של ישראל לדירוגה הגבוה אי פעם.
כמו כן, הסיפוח עלול להתבצע בעת שבישראל נרשמו שיעורי אבטלה ללא תקדים. אחד מכל חמישה עובדים מחוסר עבודה, למרות שערב התפרצות הקורונה היה שיעור האבטלה בישראל נמוך מאוד – 3.4%. "גם בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה נסק שיעור האבטלה, אך היה זה בשיעור נמוך הרבה יותר – מעט יותר מ-10%. סכסוך אלים סביב הסיפוח יקשה מאוד על התמודדות עם האבטלה. כבר היום מוצא עצמו משרד האוצר מאריך שוב ושוב את תקופת הזכאות לדמי אבטלה".
הסיפוח עלול גם להנחית מכה נוספת על ענף התיירות, בעקבות זו של נגיף הקורונה. באדוה מזכירים כי במהלך האינתיפאדה השנייה ירד מספר התיירים הנכנסים אל מתחת למיליון." נדרשו לענף שנים רבות של התאוששות עד שעלה אל סביבות ה-3 מיליון. זה היה מספר התיירים ברוב שנות העשור האחרון ואז, ב-2017, 2018 ו-2019 נרשמו עליות רצופות, עד ל-4.6 מיליון ב-2019. חזרה למספר זה תצריך לא רק הצלחה בחזית הקורונה אלא גם שקט מדיני".
עוד לקח מהאינתיפאדה השנייה: בעקבות האינתיפאדה הנהיגה ממשלת הימין "צנע תקציבי" שנועד לצמצם את החוב הציבורי ולהפחית את הגירעון התקציבי. "המהלך אכן הקטין את שניהם לרמה אירופית נמוכה. עתה, עם משבר הקורונה, צופה בנק ישראל כי החוב הציבורי יסתכם ב-2020 בכ-74% מהתמ"ג וכי הגירעון יגיע לכ-11.5% מהתמ"ג. אם יתווסף לכך משבר כלכלי בעקבות עימות, המספרים עלולים להיות גבוהים במיוחד".
הצנע התקציבי גרם להקטנת ההוצאה החברתית. "אם ב-2001 עמדה ההוצאה החברתית על 17.6% מהתמ"ג, הרי שב-2007 ירד היקפה לשפל של 14.6% מהתמ"ג. קורונה ועימות ישראלי–פלסטיני, יעצימו את האיום על ההוצאה החברתית. נזכיר כי הוצאה זאת כוללת את מערכת הבריאות, שנמצאה מורעבת מאוד עם פרוץ הקורונה".
כבר עתה מתקשה רשת הביטחון הסוציאלי בישראל לחלץ משפחות מעוני. גם רשת זו "רגישה מאוד למצבי חירום. משבר כלכלי–מדיני שיבוא על גבו של משבר הקורונה יהווה איום חריף: אם ערב האינתיפאדה השנייה היא הצליחה לחלץ מעוני כ-47% מן המשפחות שרמת ההכנסה שלהן מעבודה הציבה אותן מתחת לקו העוני, הרי שב-2018 היא הצליחה לחלץ רק כ-35% מהמשפחות הללו".
הפגיעה הבינלאומית של הסיפוח
באדוה בדקו גם את ההשלכות הבינלאומיות של הסיפוח. בין היתר, האיחוד האירופי מסתייג ממדיניות ההתנחלויות ותומך בכינון מדינה פלסטינית עצמאית בצידה של ישראל. "סנקציות שעלול להטיל האיחוד יפגעו בכלכלת ישראל. הנתח הגדול ביותר של הייצוא הישראלי מופנה לאירופה: 38% ב-2019. בעשור האחרון (2019-2009) חל גידול של 5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, בעוד שהיצוא לשותפת הסחר השנייה בגודלה, צפון אמריקה, ירד מ-37% [מכלל הייצוא] בשנת 2009 ל-27% בשנת 2019."
לסנקציות אירופיות יהיו השלכות קשות בייחוד על שיתוף הפעולה המדעי. תקציבה של תוכנית המו"פ המשותפת "הורייזון 2020" הוא 77 מיליארד יורו שנפרש על פני שבע שנים. "ישראל משלמת לקופת התוכנית כמיליארד יורו ומקבלת החזר במסגרת תמיכה הניתנת לפרויקטים השונים, בהיקף של כ-1.5 מיליארד יורו. התוכנית הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של תעשיית המו"פ הישראלית ושל המחקר הבסיסי במוסדות האקדמיים. מהלך של סיפוח עלול לאיים על מעמדם הבינלאומי של המדע והמחקר הישראליים".
נ"ע
