כדי לסיים את המגיפה, זקוק העולם לחיסון. לאחרונה הושגו תוצאות מבטיחות בניסויים מוקדמים לחיסון שפותח באוניברסיטת אוקספורד – תוצאות שרומזות, אולי, שאנחנו מתקרבים לפיתוח חיסון יעיל. נתונים שפורסמו באחרונה בכתב-העת הרפואי הבינלאומי הנודע 'THE LANCET' מראים שהחיסון האוקספורדי ייצר נוגדנים ותאי-T בכאלף מטופלים. חברת התרופות "אסטרה-זנקה" כבר קיבלה רישיון לייצור חיסון זה בתחילת 2021, בכפוף להסכמתה לייצר, בשותפות עם "מכון סרום" ההודי, מיליארד מנות עבור מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף אותה שנה.

אולם כמות זו עדיין רחוקה מהנדרש. כדי לחסן את כולם, זקוק העולם ל-7.8 מיליארד מנות במהירות האפשרית. אם החיסון המוצלח דורש יותר ממנה אחת, או שיש לתת אותו, ככל הנראה, מדי שנה, הכמויות יהיו גבוהות עוד יותר. העולם יזדקק לאספקה ​​כמעט קבועה של החיסון. רק במקרה כזה נוכל להשתלט על הקורונה.

לאחר שמתגלה חיסון בטוח ויעיל, המכשול היחיד לספק לאוכלוסיית העולם כמות מנות מספקת אמור להיות יכולת הייצור הגלובלית. אבל חסמים מלאכותיים אחרים עומדים בדרך. חוקי "הקניין הרוחני", המעניקים לחברות התרופות את הזכויות הבלעדיות לייצור תרופה מסוימת במהלך מספר מסוים של שנים, נועדו כביכול לתגמל השקעה וחדשנות בתרופות חדשות. בפועל, זכויות קניין רוחני אלה מנוצלות לרוב לרעה ויוצרות מונופול. במקרה של חיסון הקורונה, חוקים אלה מאיימים להגביל את ההיצע וגורמים למחסור קטלני ולעיכובים מיותרים.

הענקת זכות בלעדית לחברה אחת על הידע והקניין הרוחני של חיסון נגד וירוס הקורונה, תמנע מאתנו לקבל את מיליארדי המנות שהעולם זקוק להן. שום חברה פרטית, גם אם היא מתחייבת למצוא חיסון, לא צריכה להיות בעלת מונופול על המשאב הציבורי הזה. מגיפה עולמית אינה הזמן לקצץ באופן מלאכותי את אספקת התרופה בגלל רעיונות כושלים לגבי קדושת הקניין הרוחני. אין להגביל את הייצור רק כדי לשרת את האינטרסים של תאגידי התרופות.

חשוב גם לזכור שאסטרה-זנקה לא גילתה בעצמה את החיסון הזה. מיליוני דולרים של כספי משלמי-המסים הושקעו בפיתוח ובייצור של חיסון הקורונה. אסטרה-זנקה קיבלה 1.2 מיליארד דולר מממשלת ארצות-הברית בלבד, ולפחות 84 מיליון ליש"ט נוספים מממשלת בריטניה. החברה גם אינה נושאת בסיכונים על המצאה זו: ממשלות מתחייבות לרכוש את החיסון לפני ייצורו.

הדחיפות הרבה בפתרון האתגר העולמי של מציאת חיסון נגד הקורונה, מדרבנת כנראה מנהיגי מדינות עשירות להסתמך על רצונן הטוב של חברות התרופות ולנקוט גישה של צדקה כלפי מדינות עניות, תוך התעלמות מהחסמים שיוצרים הקניין הרוחני וצורות מונופול אחרות. נראה גם שהם מניחים שהאפשרות היחידה הקיימת היא גישה פרטית, מבוססת שוק, המופעלת ונשלטת בידי חברות התרופות. מימוש גישה זו יתגלה כטעות חמורה, כפי שהבהירו לאחרונה נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוסה, וראש ממשלת פקיסטן, עימראן חאן, כאשר הצטרפו ל -140 אנשי ציבור אחרים בקריאה למען "חיסון לעם".

תוכניות ההפצה הנוכחיות לחיסון האוקספורדי הן תזכורת מדאיגה למתרחש כאשר משאב ציבורי מופקד בידי חברה פרטית יחידה. למדינות מתפתחות הובטחו כ-300 מיליון מנות עד לסוף השנה – צעד ראוי, אך הוא מחוויר בהשוואה ל-400 מיליון המנות שיועברו לארה"ב ובריטניה. הולנד, איטליה, צרפת וגרמניה הבטיחו לעצמן עוד 400 מיליון מנות. האיחוד האירופי ומדינות עשירות אחרות גם הם מפלסים בכוח את דרכם לראש התור (ישראל כבר חתמה על הסכמי אספקה מועדפים עם "מודרנה" ועם "אסטרה-זנקה" – א"א). מדינות רבות בעלות הכנסה בינונית לנפש, כמו אלה באמריקה הלטינית, בהן היקף ההתפרצות מפחיד, עלולות למצוא עצמן לגמרי מחוץ לסידורים הללו.

כשנשאל הווירולוג האמריקני ג'ונאס סאלק (ב-1955) מי הבעלים של הפטנט שהמציא לחיסון נגד הפוליו, השיב תשובה מפורסמת: "אין פטנט. האם אתם יכולים לרשום פטנט על השמש?". מוטב שאוניברסיטת אוקספורד תלמד מדבריו, ותפגין מנהיגות בכך שתתרום את הידע והקניין הרוחני שלה ותיענה לקריאה של ארגון הבריאות העולמי לאיגום גישה למשאבי טכנולוגיות הקורונה – כך שהטכנולוגיה והטיפולים יהיו זמינים לטובת כולם. ממשלות וקרנות צדקה, המממנות מועמדים מבטיחים לחיסונים, צריכות אף הן להתעקש שהקניין הרוחני והידע של המוצרים שהן מממנות ישותפו דרך ארגון הבריאות העולמי.

הניסיון של ארגון הבריאות העולמי לארגן מערכת גלובלית בה מקצים טיפולים באופן שוויוני הוא חיוני. יש לתמוך במאמצי ארגון הבריאות העולמי באמצעות מסגרת המציבה הקצאה שוויונית בלב כל קבלת ההחלטות – כולל הרגע בו חברות חותמות לראשונה על הסכמי מימון עם ממשלות ועם סוכנויות בריאות. אם רוצים שארגון הבריאות העולמי יצליח מול "לאומנות החיסונים" (ר' "זו הדרך" מס' 26), עלינו לעשות כל מה שאפשר כדי למקסם את ההיצע. לבד מלהתעקש על שיתוף ידע ונכסים אינטלקטואליים, על מדינות עשירות לממן בדחיפות את ההתרחבות המהירה של כושר הייצור הבטוח במדינות מתפתחות.

אסור שאסטרה-זנקה וחברות אחרות ינכסו לעצמן פטנט על תרופה הנחוצה לאומות עניות בדיוק כמו לאומות עשירות. רגע יוצא דופן זה מצריך גישה הומניסטית יותר מהמשטר הנוכחי של זכויות מונופול. רק כאשר נאמץ גישה אחרת נוכל לגלות ולייצר, במהירות האפשרית, את החיסון של העם.

המאמר של הלן קלארק וויני ביאניימה, פורסם במקור ב"גרדיאן"

ומתפרסם השבוע ב"זו הדרך", תרגום: אבישי ארליך

למאמר שפורסם בגיליון 26 של "זו הדרך", עמ' 8:

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/06/G26_2020.pdf