כחודשיים וחצי עברו מאז הסתיים מבצע "צוק איתן" הנפשע, שבמהלכו מאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו למצוא מקלט בבתי-ספר של אונר"א. רבים מהעקורים עזבו זה מכבר את בתי הספר. חלקם חזרו לבתיהם, ואחרים, שביתם נפגע קשה מדי או נהרס כליל, הצליחו למצוא מקום אצל בני משפחה וחברים. אולם ב-18 בתי ספר של אונר"א חיים עדיין יותר מ-30 אלף איש. אין להם בית או פתרון זמני, ואת ההמתנה לשיקומה המובטח של הרצועה הם מעבירים בכיתות לימוד שהוסבו לדירות-חדר זעירות.
משפחה פלסטינית המתגוררת בכיתה בבית ספר של אונר"א (צילום: גישה)
לפי "גישה" למרות הנזק הרב למבנים ברצועה, החורף המתקרב ו"ההבטחות לשיקום, מנגנון התיאום הביטחוני שאמור להסדיר כניסת חומרי בניין לרצועה טרם גובש במלואו". רק 33,465 טונות חומרי בניין הוכנסו לארגונים בינלאומיים בעזה במהלך ספטמבר ואוקטובר, ולמרות שבמהלך אוקטובר 2,516 טונות חומרי בניין נכנסו לשימוש פרטי, מדובר בכמות זעומה, שמחולקת בהליך ארוך ואיטי למעט מהאנשים שביתם נפגע קלות ב"צוק איתן". רבים ברצועה שעונים על הקריטריונים טרם קיבלו חומרי בניין כלל, ואין מענה למי שביתו נהרס כליל או נפגע באורח קשה.
רק לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2013 נכנסו לרצועה דרך כרם שלום, רפיח והמנהרות כ-420 אלף טונות של חומרי בניין מדי חודש. כמות זו, שגדולה פי 11 מכמות חומרי הבניין שנכנסו בחודשיים לרצועה, לא שימשה לשיקום הרס נרחב ממבצע צבאי, "אבל גם על צרכיהם הרגילים, היומיומיים, של יותר מ-1.7 מיליון איש היא לא הצליחה לענות. כיום, לאחר "צוק איתן", הצורך ברצועה דוחק בהרבה", נמסר.
