הממשלה הפריטה את פרס שילוב נשים בעבודה ולא יודעת לאן הלך הכסף

"לא רק שהמדינה מפריטה את האחריות שלה, היא גם עושה זאת בחוסר אחריות וחוסר מקצועיות". כך אמרה אתמול (רביעי) יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח"כ עאידה תומאסלימאן (חד"ש הרשימה המשותפת) בעת דיון מעקב אחר יישום החוק לעידוד שילוב וקידום נשים בעבודה. במסגרת החוק מעניקה המדינה פרס כספי על סך 150 אלף שקל או אות הוקרה לכל אחד מחברות וגופים המקדמים העסקה שוויונית מבחינה מגדרית ("מעסיקים בשוויון"), ונבחרים על ידי ועדה מיוחדת.

2018-03-01_202518

פרסום של הפרס "מעסיקים בשוויון"

על אף שהחוק נחקק ב-2008, התקנות ליישומו הותקנו רק ב-2013 וקול קורא להגשת מועמדות לפרס יצא לראשונה רק ב-2014. בפועל, חולק הפרס לראשונה רק בסוף שנת 2017. לטענת משרדי הממשלה, העיכוב נגרם בשל חילופי שרים במשרדים האחראים ומעבר של הנושא מטיפול משרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה וכן מעבר האחריות בין יחידות שונות בתוך המשרדים. החוק נמצא כעת תחת אחריותה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד העבודה והרווחה.

את ההליכים השונים הנדרשים לשם הענקת הפרס הוציא הגורם האחראי דאז לטיפולו של ספק חיצוני בשם "מכון אופק לניהול בע"מ" שזכה במכרז. בין היתר, היה אחראי הספק על פרסום קול קורא לחברות וגופים המעוניינים להתמודד על הפרס, קליטת המועמדויות ואיסוף מידע ונתונים נדרשים מהמועמדים.

מבדיקה שערכה היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ענת מימון, עולה כי 3 מהזוכים באות ההכרה הם לקוחות של מכון אופק: חברת רפא"ל, ועיריות הרצליה ונתניה.  יצוין כי הלקוחות לא זכו במענק כספי. עם זאת, לא ברור מדוע היו ברשימה, והאם הגוף החיצוני המסנן טרח ועדכן את משרד העבודה בניגוד העניינים.

בהתייחס לעובדה זו אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ תומאסלימאן, כי "לא מתקבל על הדעת להוציא טיפול בדבר כזה לספק חיצוני. מדובר בעניין מהותי ולא לוגיסטי, שמחייב עבודה בתוך המשרדלא רק שהמדינה מפריטה את האחריות שלה, היא גם עושה זאת בחוסר אחריות וחוסר מקצועיות ללא כל בקרה על עבודתו של הספק החיצוני".

בהתייחס לטענות של משרדי הממשלה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על מחסור בכוח אדם פנימי שיטפל בפרויקט היא אמרה "זה חוק שמקבל תקציב מעצם קיומו. הכסף קיים ויגיע כל שנה כל עוד שהחוק הזה קיים, כך שאפשר לקבוע תקן פנימי לעובדים שיעשו את העבודה, כדי שלא נגלה שוב דברים מהסוג הזה בעתיד".

עו"ד מאירה בסוק, היועצת המשפטית של ארגון נעמ"ת שהיה מעורב בחקיקת החוק, אמרה ש"בחוק לא דובר על כך שיהיה ספק חיצוני. דובר על כך שלא כל הכסף ילך לזוכים אלא חלק גדול מהכסף ילך לעבודת המשרד אבל מעולם לא קיבלנו דיווח על ספק חיצוני. בנוסף, דובר על הענקת הפרס ואותות המגן למעסיקים פרטיים, בעיקר קטנים ובינוניים ולא גדולים או ציבוריים, כי הם בעיקר אלה שצריך לעודד אותם להעסקה שוויונית".

מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות במשרד העבודה והרווחה, גל יעקובי, הסבירה כי הסיבה להוצאת הטיפול בנושא לספק חיצוני היא שמדובר בעבודה רבה סביב הפרסומים ואיסוף המידע מהמועמדים וכרגע לא הוקצו תקנים לנושא. התקציב שהוקצה ליישום החוק (1.2 מיליון לשנה) כולל לצד מימון הפרסים גם את צרכי המשרד ולכן נדרש וניתן היה להעסיק ספק חיצוני למטרה זו. בנוסף הדגישה יעקובי כי עיבוד הנתונים ובחירת הזוכים התבצעו על ידי וועדה שמינה מנכ"ל המשרד ולא על ידי הספק החיצוני.

עו"ד מרים כבהא מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הציגה את לוח הזמנים המתוכנן ליישום החוק בהמשך, לפיו הפרס יוענק שוב רק בסוף 2019. כמו כן אמרה שגם בעתיד לא תהיה לנציבות אפשרות לעשות את כל העבודה בעצמה, אלא אם יוקצו תקנים ייעודיים לכך. לדבריה, "אני לא רואה את זה קורה ולכן ספק חיצוני זו האפשרות היחידה. ננסה לבחור ספק במינימום ניגוד עניינים ולצמצם את שיקול דעתו למינימום האפשרי".

נוסף על כך יעקובי ועו"ד כבהא לא ידעו להשיב לשאלת יו"ר הוועדה אודות התקציבים שהועברו לצורך הפרויקט האם על אף שהפרסים חולקו פעם אחת בלבד הפרויקט תוקצב במלואו בכל שנה מחדש, כיצד חולקו התקציבים, כמה שולמו לספק החיצוני והאם הוחזרו כספים שהוקצו ליישום החוק לאוצר? הנציגות התבקשו להעביר מידע זה בהקדם לבחינת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.