במסגרת ציון יום האישה הבינלאומי בכנסת, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. ההחלטה שהתקבלה בשנת 2000 עוסקת בנשים באזורי סכסוך, קוראת להגן עליהן מפני כל סוג של אלימות מחד ולהגביר את ייצוגן ומעורבותן בתהליכים פוליטיים ובתהליכי שלום מאידך. ארגוני הנשים הביעו מחאה לאחר שלדיון לא הגיעה אף חברת כנסת מכהנת מלבד יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת). כמו כן, נציגות הרשות לקידום מעמד האישה, האמונה על יישום ההחלטה, נעדרו גם הן מהדיון על אף שאישרו את הגעתן.
יצוין שבשנת 2005 עבר בכנסת שינוי חקיקה ברוח החלטה 1325, לפיו בכל בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי "יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". ב-2014 התקבלה החלטת ממשלה להקמת וועדה שתגבש תוכנית פעולה כוללת לשוויון מגדרי ברוח עקרונות ההחלטה. עם זאת, ההחלטה לא יושמה עד היום והתוכנית לא גובשה.
כל חברי סיעת חד"ש חילקו פרחים לעובדות משכן הכנסת, אתמול, לציון יום האישה הבינלאומי (צילום: אל אתיחאד)
בראשית הדיון אמרה ח"כ תומא–סליאמן "ההחלטה הזו הכירה בעובדה שנשים חוות את מצבי המלחמה בצורה אחרת מאשר גברים. היא הכירה בצרכים, ברצונות ובתפישת העולם השונה שזה מפתח אצל נשים על איך פותרים את מצבי הסכסוך ולכן גם הדגישה את החשיבות של השתתפות וייצוג נשים בתהליכים השונים". בהתייחס ליישום ההחלטה בישראל אמרה כי "מדינת ישראל הייתה אמנם המדינה הראשונה בקרב חברות האו"ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונות ההחלטה, אבל לא מספיק שניראה יפים בעיני המוסדות הבינלאומיים כי חתמנו על אמנות או העברנו חוקים, צריך להעביר את זה למישור הפעולה. בלי רצון אמיתי ואמונה שהיישום יביא למצב טוב יותר נישאר במצב הנוכחי, בו החלטת הממשלה שאינה מיושמת. עד כה נאמר שההחלטה לא יושמה כי לא הייתה מנכ"לית לרשות לקידום מעמד האישה, בינתיים נכנסה מנכ"לית אבל בתכניות העבודה שהוצגו כאן אתמול לא ראינו התקדמות מתוכננת בנושא. נציגות הרשות שהיו אמורות להיות כאן, לא הגיעו וכמעט מיותר לציין שנוכחותן כאן היא נדרשת והכרחית".
נציגת "נשים עושות שלום", נורית חג'אג', שהיה מיוזמי הדיון אמרה כי "ההחלטה משקפת תנועת מטוטלת בין היותנו קורבנות להיותנו אקטיביסטיות. אנחנו נפגעות ממצבי הסכסוך אבל גם אלה שיכולות להיות שותפות להבאת הפיוס. אנחנו צריכות לזכור שיש לנו את הכלי של 1325 ולדבר עליו , להגיד לנשים שיש לנו קול ואפשרות להשמיע אותו, שהמציאות בישראל היא לא גזירה משמיים ובידינו לשנות אותה".
מנכ"לית "איתך–מעכי", ענת טהון אשכנזי, הפועלת ליישום ההחלטה בישראל אמרה כי "החלטה 1325 נכתבה בדם ע"י ארגונים שונים בעולם וגם כאן. לולא ארגוני הנשים, אקטיביסטיות וחברות כנסת שהובילו את הנושא, היא הייתה כלי ריק מתוכן וכיום יש לו משמעות של ממש. בהיבט הממשלתי והחקיקה הייתה כברת דרך משמעותית. יחד עם זאת העובדה שאין תוכנית פעולה ואין תפישה של מכלול הדברים כקשורים זה בזה מדאיגה מאוד ואנחנו צריכים להמשיך ללא לאות לפעול למען הנושא ולראות את ההחלטה ככלי לחץ משמעותי על הממשלה". על פי נתונים שהציג הארגון בדיון, מחקרים מראים שסיכוייהם של הסכמי שלום שבקידומם היו מעורבות נשים להחזיק מעמד 15 שנים ומעלה, גבוהים יותר ב-35% מאשר הסכמים אחרים. עוד הוצג הסכם השלום שנחתם לפני כשנתיים בקולומביה כדוגמא בולטת למעורבות של נשים בקידום שלום.
מנהלת מרכז אלטפולה וחברה בקואליציה אלטרנטיבית 1325, נבילה אספניולי אמרה כי "נשים הן הראשונות שסובלות מהמשך הכיבוש, הדיכוי, הגזענות והאלימות וכל התופעות שאנחנו פועלות למגרן. ההחלטה לא מדברת רק על ביטחון מיליטריסטי אלא על השפעת הסכסוך על נשים בכל התחומים, לכן צריך להתייחס ולשמוע את קולן של נשים בכל פעילות". עוד הוסיפה כי "יש להגביר את מעורבותן של נשים פלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל בתהליכים השונים בראשם יישום החלטה 1325. מדובר באחוז בלתי מבוטל מאוכלוסיית המדינה ולא ייתכן שקולן לא ישמע". ח"כ תומא–סלימאן הסכימה ואמרה כי "אי אפשר לדבר על 1325 בלי לנתח את מצבן של נשים פלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל שלצערי הרב בתודעה הישראלית נתפסות עדיין לעיתים קרובות כחלק מהאויב, מחוץ ל'אנחנו' הכולל של הישראליות. השייכות לעם שלנו מחד והאזרחות הישראלית מאידך מדגישות את הצורך להפעיל את הכלים של 1325 כדי להבין את המציאות של אלה שנמצאות על קו התפר של המשך הכיבוש או הסכסוך, שמשפיע באופן ישיר חיי היום יום שלהן".
כאמור, נציגות ארגוני הנשים שיזמנו את הדיון הביעו מחאתן על כך שלדיון לא הגיעה אף אחת מהנשים המכהנות היום כחברות כנסת. אך חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, דב חנין (חד"ש) ויונס ואאל (תע"ל) שלקחו חלק בדיון. ח"כ תומא–סלימאן התייחסה גם היא להיעדרותן של חברות הכנסת ואמרה כי "תמיד יש דברים במקביל ועומס רב אבל היום הזה חל פעם בשנה ואפשר היה למצוא את הדרך ולהגיע, גם אם לזמן קצר. ייתכן שהדיון הזה עוסק בנושאים שהם בגדר טאבו עבורן ונאמרים כאן דברים שלא נוח להן לשמוע. אבל אנחנו נהפוך את העלבון לדרישות ולעשייה. החלטה 1325 טומנת בחובה אפשרויות אדירות לנו כנשים, לא רק ככלי לשפר את הייצוג שלנו במוקדי קבלת החלטות, אלא גם הבנה מעמיקה של ההתנסויות שלנו כנשים יהודיות או ערביות, ישראליות, שחיות בתוך הסכסוך הזה".
