בעקבות פנייה של עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל חוקרים מיוחדים של נציבות האו״ם לזכויות אדם, נמסר כי ארבעה חוקרים מיוחדים ביקשו ממשלת ישראל הבהרות בדבר פגיעה בזכויות פלסטינים בישראל, בעזה והגדה המערבית ומזרח ירושלים – השטחים הכבושים, כתוצאה מחקיקת "חוק הלאום" הגזעני.
מפגינים נגד חוק הלאום בתל–אביב, 11 באוגוסט 2018 (צילום: אקטיבסטילס)
בתחילת החודש העבירו החוקרים המיוחדים בתחום זכויות תרבותיות, לזכויות אדם בשטחים הכבושים, לנושאי מיעוטים, והחוקר המיוחד לגילויים בני זמננו של גזענות, אפליה גזעית ושנאת זרים, אל ממשלת ישראל מסמך לקבלת הבהרות על ההשלכות של החוק. החוקרים ציינו כי זו פניה חוזרת, שכן העבירו בקשה בנושא זה אל ממשלת ישראל ביוני 2017, בשלבי החקיקה ולא זכו לכל מענה.
במכתב מביעים החוקרים המיוחדים דאגה בעקבות אישור חוק היסוד, שנראה שבבסיסו מפלה הלכה למעשה אזרחים לא יהודים ובני מיעוטים אחרים ואינו מאמץ את עיקרון השוויון שהוא אחד מעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית. כמו כן, מביעים חשש כי חוק יסוד זה, עלול להוביל לצעדי חקיקה מפלה נוספים, שיפרו את מחויבותה של ישראל לזכויות האדם על פי החוק הבינלאומי. חוקרי האו״ם ביקשו גם להזכיר בהקשר יישומו של החוק, כי הוא עלול להוביל להפרות נוספות של דיני המלחמה, שכן החוק מופעל גם על התנחלויות שהן מהוות העברה אסורה של אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש המוגדרת כפשע מלחמה. נוסף על אלה, ציינו החוקרים, כי החוק מפר את הזכות להגדרה עצמית של הלא–יהודים באופן המנוגד למחויבותה של ישראל לפעול על פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
החוקרים ציינו כי לצד העיגון החוקתי של הבלעדיות של אופייה היהודי של המדינה, נראה שחלק ניכר מסעיפי החוק מפלים כנגד מיעוטים בישראל ומסכנים את מעמדם האזרחי. לאור הפגיעות שעולות לכאורה מנוסח החוק, מבקשים חוקרי האו״ם לקבל הבהרות אודות עמדות הממשלה בנוגע להשלכות החוק ועל צעדי חקיקה אפשריים בעתיד. בין היתר התייחסו בפנייתם אל ההשלכות של סעיף 5 של החוק (״המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות״) על אפליה בתהליכי הגירה לישראל, על האפשרות שסעיף 7 (״המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי״) יביא להפרדה על רקע אתני, וכן על ההשלכות היישומיות של ביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית.
חוקרי האו״ם ביקשו לקבל תשובה לפנייתם תוך 60 יום, זאת לפני העברת דוחותיהם להתייחסות מועצת זכויות האדם של האו"ם. יצוין שעדאלה פרסם נייר עמדה נגד חוק הלאום והגיש עתירה לבג״ץ בשם הרשימה המשותפת, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות.
