הוועדה לזכויות הילד קיימה הבוקר (רביעי) דיון בנושא פגיעה בילדים פלסטינים בשטחים הכבושים. במרכז הדיון עמד הדו"ח "חיים חשופים" שפרסמו באחרונה הארגונים יש דין, רופאים לזכויות אדם ושוברים שתיקה והעוסק בפלישת חיילים לבתי פלסטינים בגדה המערבית והשפעותיה על יושבי הבית ובפרט על קטינים.
תמונה שנמסרה הבוקר בעת דיון בוועדה לזכויות הילד וצולמה בלילה בין שני לשלישי בשעה 3 לפנות בוקר. חיילים פלשו לבית בכפר מור׳ייר שבשטחים הפלסטינים הכבושים, ערכו חיפוש שנמשך כשעתיים, הותירו אחריהם הרס, ועצרו את אחד הילדים. בשלב מסוים דרשו להוציא החוצה בקור הכבד את שאר המשפחה.
הדו"ח התבסס על קרוב ל-200 עדויות של פלסטינים שהצבא נכנס לביתם. בין היתר עולה מהדו"ח כי 88% מהפלישות התבצעו בין חצות לחמש לפנות בוקר, ב-64% מהמקרים היה מדובר ביותר מכניסה אחת. 74% מהמשפחות העידו שבפלישה השתתפו 10 חיילים או יותר, 80% מהחיפושים בבית נערכו לא בנוכחות בני המשפחה שלרוב הוכנסו לחדר אחד או הופרדו ונסגרו בחדרים שונים. בכל המקרים שתועדו לא החזיקו החיילים בצו חיפוש רשמי. ממוצע זמן השהייה בבית במקרים שנבחנו עמד על כשעה ועשרים דקות.
בהתייחס לדו"ח אמר יו"ר הוועדה ח"כ יוסף ג’בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) ":לפלישה שרירותית אכזרית באמצע הלילה ללא שום הצדקה יש מאפיינים של טרור. מהדו"ח עולה תמונה קשה של פגיעה בילדים, שהם הקורבנות הגדולים ביותר של הכיבוש והמדיניות האכזרית הזאת. מקרים כאלה מזעזעים, זורעים תחושות קשות של בהלה והשפלה בקרב כל בני הבית ובעיקר בקרב קטינים. ילדים חיים ללא זכויות, חשופים להחלטות שרירותיות של חיילים שמשאירות במקרים רבים טראומות וצלקות נפשיות. הנושא מצריך בחינה מחודשת והתייחסות מפורשת של משרד המשפטים לעניין הפגיעה בילדים".
ליאור עמיחי, מנכ"ל יש דין הציג את הדו”ח ואמר: "פלישה אמורה להיות אמצעי אחרון למקרים חריגים בלבד, אבל בגדה היום יש קרקע שמעודדת את התופעה ואת השימוש באלימות. לא צריך צו או חשד כלשהו, לפעמים זה רק לצורך איסוף מודיעין. אין הכשרה ראויה לחיילים ובפרט לא מדברים איתם על ההשלכות והמשמעויות עבור אוכלוסיות פגיעות ובהן ילדים. מאחר ואין צו הכוח לעשות את זה היא רק אלימות והדו”ח מראה שב- 25% מהפלישות היה שימוש באלימות או כוח פיסי, ב-25% מהפלישות הייתה פריצה או שבירה של דלת הבית, וב-30% מהפלישות שבהן נערך חיפוש בבית התרחשה השחתה של רכוש".
מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, הוסיף: "מאז 1967 חיילים נשלחים כל לילה לפלוש לבתים של פלסטינים. העילות הן רבות וכמעט בלתי מוגבלות, גם הצורך לעצור למנוחה באמצע כפר או פשוט להפגין נוכחות. המשפחות שבתיהן נבחרים למיפוי- כמעט כולם מוגדרים כבלתי מעורבים, כזו שפה מכובסת לחפים מפשע. לא צריך צו ואם תשאל חייל או קצין המחשבה על ביקורת שיפוטית מגוחכת. אני עשיתי זאת כחייל בשטחים. אולי היום גם המפגינים בבלפור שנחשפו לשימוש בכוח מוגזם, לאלימות משטרתית ולפער העצום בין הודעות הדוברות שיוצאות מגורמים רשמיים לבין למה שהם חוו בפועל, יקראו ויתעניינו בדו”. ואולי דווקא מהדמיון הזה נצליח לחולל תיקון".
בהתייחס לנתונים ועדויות שהוצגו אמר ח”כ אריאל קלנר (ליכוד): "כל הפעילות של צה”ל וישראל היא חלק מהמלחמה בטרור. אני מעדיף שכמה משפחות פלסטיניות יסבלו מאי נוחות מאשר שעשרות משפחות שלנו יבכו בהלוויות. כשיפסק הטרור והאוכלוסייה תפסיק לתמוך בו – יפסקו הכניסות לבתים". לדבריו "ל ילד פלסטיני היה מעדיף לחיות תחת השלטון היהודי האכזרי ולא תחת השלטונות הערבים בסוריה או באיראן". בתגובה לדברי הבלע אמרה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת): "אתם יושבים על אדמתו של עם אחר. ילדים נהרגים בשטחים כל יום. זה לא מאבק בטרור, זה כובש שרוצח עם אחר, אתה צריך להתבייש כי אתה כובש ובוגד בעם שלך כאשר אתה מתנהג בצורה כזו".
